היסטוריה טורקית ד' – עות'מאנים
היסטוריה טורקית ד' – עות'מאנים
מאת: ד"ר יהודה דגן
-היסטוריה טורקית א' - חיתים
-היסטוריה טורקית ב' - ביזנטים
-היסטוריה טורקית ג' - סלג'וקים
-היסטוריה טורקית ד' - עות'מאנים
-היסטוריה טורקית ה' - הרפובליקה הטורקית
כניסת השבטים הטורקמנים לתחומי אנטוליה, התאפשרה הודות להתפוררות הממלכה הסלג'וקית בידי המונגולים. סמוך לשנת 1300 עלתה לראשות השליטה על שבטי הג'אזים, משפחת עות'מאן. הם החלו במסעות כיבושים במרחבי אנטוליה. בשנת 1301 ניצח עות'מאן את הביזנטים ליד ניקאה (אייזניק כיום), בנו אורחן כבש את ניקאה ובורסה, ובה קבע את בירתו. בנו מוראט, היה הראשון שהשתמש בחותם מסולסל –
טוגרה. הוא יצא למלחמה כנגד הסרבים והבוסנים בקוסבו (בשנת 1389) ונצחונו הבטיח לו שליטה בבלקן. לאחר שנרצח בידי סרבי, עלה לשלטון באיזיט הראשון. קואליציה נוצרית של מלכי אירופה שיצאה נגדו נוצחה ונפוצה לכל עבר.
תוך כמאה שנה, הפכו העות'מאנים לממלכה גדולה. הם שלטו מהדנובה ועד לנהר הפרת. עם פלישתו של טימור-לאנג מאוזבקיסטן של היום, לאנטוליה, נערך קרב מכריע ליד אנקרה (28/7/1402), קרב בו נפל בשבי הסולטן הטורקי. בני באיזיט שלטו בחסות טימור-לאנג עד מותו של של טימור-לאנג ב- 1405. מעתה התרכזו שליטי העות'מאנים בביצור כוחם ובביסוס שליטתם על מרחבי המזרח התיכון. לאחר נפילת קונסטנטינפול בידי מהמט השני, חוסלה הישות המדינית שסימלה את השליטה הנוצרית במזרח. שמה של העיר מעתה איסטנבול, שפרושו "אל העיר".
הסולטנים סולימאן הראשון (ימין) ומהמט השני (שימוש חופשי)
במהלך המאה ה- 16 הרחיבו העות'מאנים את שליטתם מזרחה ודרומה. בשנת 1514 הביסו העות'מאנים את הפרסים והצבא העות'מאני בראשות סאלים הראשון פנה דרומה למצרים לכבוש הממלכה הממלוכית. בשנים 1517-1516 נכבשו סוריה, ארץ ישראל, מצרים והמקומות הקדושים לאסלאם. מעתה היו העות'מאנים מופקדים על "הגנת המקומות המקודשים לאסלאם".
במהלך המאה ה- 16 לספירה הגיעו העות'מאנים לשיא כוחם. לשלטון עלה סולימאן הראשון (1566-1520). הידוע גם בכינוי "המחוקק" (קאנוני; "המפואר" בפי האירופאים). בימיו התרחבה הממלכה לשיא כוחה. בשנת 1521 נכבשה בלגרד, ב- 1526 נכבשה בודה בירת ההונגרים, ב- 1529 פלשו העות'מאנים להונגריה וצרו על וינה. בארצות הים התיכון נכבשו אלגיריה, תוניס, קפריסין, כרתים וקורפו. בים-סוף נכבשו בשנת 1538, עדן ותימן. במזרח לחם סולימן וכבש את בגדאד (1534), ופשט ארבע פעמים על אזרבייג'אן.

עם מותו ועלייתו לשלטון של בנו סאלים ב', החלה תקופה של דעיכה שבסופה איבדו העות'מאנים את מרבית נכסיהם. במרוצת המאה ה- 18 נחלו הכוחות העות'מאנים מפלות מצד האוסטרים, הרוסים ועוד. במהלך המאה ה- 19 התעוררה אופוזיציה פוליטית לשלטון בראשות קבוצה של משכילים צעירים. לאחר מפלת טורקיה במלחמת העולם הראשונה, התמוטט מוסד הסולטנות. האימפריה התמוטטה ותחתיה קמה הרפובליקה הטורקית.
השושלת העות'מאנית מנתה 37 סולטנים שמלכו בזכות השתייכותם לשושלת האב המייסד. לשלטון עלה הבן הבכור, או זה שהצליח לתפוס את השלטון בכוח. לעיתים לא היו אלה מסוגלים לנהל את האימפריה, ולמעשה שלט הווזיר הגדול. המהפכה החילונית של מוסטפא כאמל אטאטורק, ביטלה את מוסד הסולטנות, במרץ 1924, וצאצאי בית המלוכה עזבו את טורקיה.

|
אודות הכותב
ד"ר יהודה דגן, ארכיאולוג, מדריך טיולים במדינות באגן הים התיכון: מצרים, מרוקו, ספרד, פורטוגל, צרפת, איטליה, קורסיקה, סרדיניה, יוון, כרתים ואיי הים התיכון, וכן באתיופיה, גאורגיה, ארמניה ואוזבקיסטן. חוקר את התרבויות שחיו בצלו של הר האררט ואת שפלת יהודה, עליה כתב מספר ספרים ומאמרים.
|
ההצעות שלנו לטיולים וחופשות