.jpg)
קפדוקיה – ארץ האגדות
מאת: ד"ר גילעד (גילי) חסקין
בלב טורקיה שוכנת קפדוקיה – אזור רחב ידיים, המשתרע בין הרי הטאורוס בצפון לבין הרי הפונטוס שבדרום, בו פיסל הטבע צורות נפלאות ומרהיבות ביופיין. בין הסלעים המזדקרים כזקיפים מבצבצים כרמי ענבים ומטעים, המעידים על אופיו החקלאי של האזור. במקור, התגוררו תושבי המקום בכוכים שנחצבו בסלע הטוף הרך, חוויה ייחודית שהמטיילים מוזמנים להתנסות בה.
ארץ האגדות, בתי התושבים בין תצורות הסלע בעיירה גרמה שבלב קפדוקיה (צילום: onlyfabrizio)
אתרים באזור קפדוקיה המוזכרים בכתבה (לחץ על הפינה העליונה להגדלה)
.jpg)
טיולי אקטיב - אופניים, שייט והליכה לחצו לרשימת יעדים »
טיול עצמאי למדינות אירופה לחצו לרשימת היעדים »
טיולים לאמריקה הצפונית לחצו לרשימת היעדים »
קפדוקיה – חיים בלב ההר
בחלק מהבתים בקפדוקיה יש כמה מפלסים, שהמעבר ביניהם נעשה במדרגות פנימיות חצובות בסלע או בסולמות. לצד הפתחים יש אדניות של גרניום צבעוני או של בזיליקום ריחני, ומעל לחלונות משוכים חוטים שעליהם מתייבשים פלפלים, חצילים וירקות אחרים – לפי העונה. על הגגות מייבשים תאנים, צימוקים ודלועים. כמעט לכל בית צמוד אגף חצוב המשמש כמחסן ופעמים גם קוֹלוּמְבַּרְיוּם – מבנה בעל חללים רבים, אשר שימש בעת העתיקה לקבורה, ונקרא כך על שום דמיונו לשובך יונים.
האזור עדיין שומר על אופיו החקלאי. באדמה הפורייה גדלים כרמי ענבים ומטעי פרי, וסמוך לגדות הנהרות מעבדים הכפריים חלקות קטנות לגידול ירקות. בחצרות מגדלים צאן ומעט בקר. ארובות פח קטנות המשמשות לאוורור ומציצות מהאדמה הן הרמז החיצוני היחיד לחיים החקלאיים הענפים המתקיימים גם מתחת לפני השטח. את היין המקומי, למשל, מיישנים בחללים תת-קרקעיים חצובים, במקום בחביות. כך מנצלים את הבידוד הטבעי של הטוף, שמסייע לשמור על טמפרטורה נמוכה וקבועה. באופן דומה משמשים חדרי הקירור הטבעיים שמתחת לאדמה לאחסון לימונים: ארגזי פרי נשמרים באולמות חצובים בסלע במשך כחצי שנה, ללא חומרים משמרים.
לינה באזור קפדוקיה
עמודי הפיות של קפדוקיה
הדרך בקפדוקיה עולה ויורדת באפיקי הנחלים ועוברת על פני כפרים קטנים, שיושביהם עובדים בחקלאות מסורתית, באותן השיטות של אבותיהם מימי קדם. ניתן עדיין לראות ילדים קטנים, יושבים בזוגות, על גבי מורג הרתום לסוס; איכרים המניפים מזרה עשוי עץ, להפרדת המוץ מהגרגירים; נשים מגלענות משמשים, ועוד. לפתע משתנה הנוף באופן דרמטי. כמו בסרט מתח, מתגלה עמק רחב ידיים, שכל כולו עמודים גבוהים, של מה שנראה - בטעות - כאבן חול.
במשך מאות אלפי שנים פעלו כוחות הבלייה על הסלעים, ועיצבו בשכבות הסלע צורות עדינות ומפליאות של עמודים. במקומות רבים כוסה הטוף הרך בטוף קשה יותר. כך נוצרו עמודי טוף גבוהים שצורתם חרוט, ובראשם אבן מחומר קשה, מעין כובע. תצורה זו מכונה בפי המקומיים עמודי פיות ובפי התיירים ארובות. באזור עמקים רבים מלאים בארובות כאלה היוצרות נוף מכושף. החומר נפלט בגוונים שונים, תחמוצות מתכתיות תרמו את שלהן, והתוצאה היא קשת רחבה של צבעי וורוד, צהוב, אפור ולבן, שאור השמש מעניק להם גוונים, המתחלפים בשעות שונות של היום.
העמודים הללו מהווים כר נרחב לדמיון. יש מי שייראה בהם עצים, שמצמרתם משתרגים ענפים; אחרים יראו בהם "חיילי אויב" קפואים; אך לרוב המטיילים הם מזכירים דווקא אברי מין ענקיים.... כאשר צפיתי אני בעמודים המזדקרים הללו בפעם הראשונה הייתה זו האסוציאציה הראשונה שחלפה במוחי. לרגע חששתי שמדובר בפרי דמיוני החולני, אך כשראיתי את החיוכים של חברי לקבוצה הבנתי שבראש כולנו חלפה מחשבה דומה.
כתבה על טיול רגלי בקפדוקיה
עמודים, עצים או סמלים פאליים שיצר הטבע? (צילום: Kamchatka)
מערות מסתור בקפדוקיה
הטוף יציב מחד ונוח לחציבה מאידך, אפילו באמצעים פרימיטיביים. כבר בעת העתיקה למדו תושבי האזור, שכדאי יותר לחצוב בתי מגורים בתוך הסלע. שיטה זו הפכה למסורת. מאז החיתים ועד היום, חופרים להם תושבי קפדוקיה בתים בסלע. בעיירה נבשהיר ( Nevşehir ) למשל, כשאחד הבנים נושא לו אישה, יוצאים עמו אביו ואחיו, קרדומים בידיהם, וחופרים להם חדר נוסף בתוך הסלע.
חוויית הדיור בכוכים איננה שמורה לתושבים המקומיים בלבד. גם התיירים יכולים ליהנות מכך. התייר הרומנטיקן יכול להתגורר בפנסיון חצוב, לסעוד מאכלים משובחים במסעדה חצובה, ואפילו לצפות בהופעת פולקלור בתוככי מערות. הכל נחצב למענו בסלעי הטוף. בשולי האזור ועל גבעות רמות, נחצבו בצוקי הטוף מגדלי תצפית ושמירה, מבצרי הגבול של הממלכה הביזאנטית שהייתה נתונה למתקפות.
מוטיב הפחד, הבריחה וההסתתרות מן התוקפים, הותיר את רישומו כמעט בכל מקום בקפדוקיה. דוגמה בולטת היא שתי מערות המסתור דרינקויו ( Derinkuyu ) וקיימקלי (Kaymakli), החפורות במרחב שמדרום לנבשהיר. כשגלי הכיבוש איימו לשטוף את המרחב, השכילו התושבים לחצוב מערכות מסתור תת-קרקעיות משוכללות, להסתיר את כמויות העפר העצומות שהוצאו מתוכן ולהכינן כמקום מחייה אלטרנטיבי בעת פורענות.
חשוב להבהיר שלא מדובר במהדורה מוגדלת של מה שאנחנו מכירים בארץ הקודש, אלא במשהו בעל סדר גודל ועוצמה שונים לחלוטין. דרינקויו למשל, היא עיר שלמה. מבנה תת קרקעי בן שמונה קומות, בעומק של 55 מטרים, המשתרע על פני שטח של שני דונם. מתכנני הערים הללו, דאגו גם לאספקת מים, השם "דרינקויו", פירושו "באר עמוקה"; ואכן, בקומה התחתונה נחצבו מספר בורות מים, שלעיתים, עד שנת 1962, בהיעדר צנרת מודרנית, שימשו את תושבי העיירה. כל קומה היא "עיירה" עצמאית ובה מטבח, כנסייה, מחסני מזון, טחנת קמח, בית בד, יקב, ואפילו בית קברות. ארובות אויר מחברות את הקומות השונות ומבטיחות אספקת חמצן ליושביהן.
מערת המסתור דרינקויו, מקום מחייה אלטרנטיבי בעת פורענות (צילום: Nevit Dilmen)
מערך ההגנה והמבצרים בקיימקלי, קפדוקיה
בקיימקלי ( Kaymakli ) נחשפו, נוקו והוכשרו לביקור ארבע קומות, המחוברות בפירים, מסדרונות מפותלים ומנהרות נמוכות, היוצרים לבירינט רב מימדי. הכניסה לכל קומה חתומה באבן גולל גדולה, הניתנת לפתיחה רק מבפנים, והדבר נועד להבטיח את המשך קיומה של כל קומה בנפרד - גם אם קומות אחרות תיכבשנה בידי הפולשים. המערות הענקיות הללו לא נועדו להכיל קומץ של לוחמים קנאים, אלא להוות ערי מגורים שלמות, המסוגלות לאכלס כל אחת, לא פחות מ- 15 אלף תושבים!
את שתי ערי המערות העצומות הללו מחברת מנהרת סתרים שאורכה עשרה קילומטר. בנוסף לשתי ערים אלה, נסקרו באזור מערכות מסתור נוספות, שפתחיהן העליונים יוצאים לתוך בתי תושבים מקומיים. הכיבוש, הצבאות הפולשים והצורך בהגנה, דומיננטיים. כך למשל, מזכירים זאת שני המבצרים הבולטים, אוצ'יסאר ( Uçhisar ) ואורטהיסאר ( Ortahisar ), הבולטים בנוכחותם המאיימת. את אוצ'יסר סובבות מדרגות חיצוניות ובאורטהיסאר חצובות מדרגות פנימיות, המובילות, בכל אחד מהם, לנקודת תצפית נהדרת, הנשקפת אל נופי האזור.
מבצר אוצ'יסאר מעל העירה גרמה (צילום: stocklapse)
מכאן צופים גם המטיילים על חמדותיה של אנטוליה, על העמק המקסים רחב הידיים, המשתרע עד לנהר קיזילאירמאק ( Kızılırmak ) שנשפך אל הים השחור, על המגוון הבלתי אפשרי כמעט של עמודי הטוף, ועל הצבעים המתחלפים משעה לשעה. ביום של ראות טובה ניתן לראות את כיפתו המושלגת של ארג'יאס דאג ( Erciş Dağ ), שהוא גוש ענקי של טוף, שנראה כמצודה נשגבה המזדקרת ממזרח, מחוררת במחילות שנחפרו בסלע ונחשפו בחלקן עקב התמוטטויות.
מבצרים אלה הם נקודות פתיחה מצוינות לטיולים רגליים בארץ הפיות. ניתן לשוטט בין המגדלים, לזחול במערות מלאכותיות ובשרידי כנסיות, ולהתבונן בחקלאות האנטולית הייחודית. מטעי המשמש, כרמי השקד והגפן, עצי הצפצפה ועצי האגוז, מעטרים את העמק במשבצות ירוקות. , הוא שילוב של טבע, נוף ושיעור בגיאומורפולוגיה.
מלון מיוחד שמשתלב במערות הטבעיות, העיירה גרמה (צילום: Stramyk)
טיולי אקטיב - אופניים, שייט והליכה לחצו לרשימת יעדים »
טיול עצמאי למדינות אירופה לחצו לרשימת היעדים »
טיולים לאמריקה הצפונית לחצו לרשימת היעדים »
אומנות ביזאנטית בקפדוקיה
הפארק הלאומי באזור גורמה ( Göreme Tarihî Millî Parkı ) הוא אתר המורשת העולמית של אונסק"ו המפורסם ביותר בקפדוקיה וב כולה. זהו אחד הריכוזים הגדולים ביותר של כנסיות ומנזרים החצובים בסלע. ראשוני הנזירים שנמלטו מאימת הקלגסים הרומיים, התחבאו באזור זה וחיו במערות נסתרות בסלע. במאה הרביעית לספירה, כאשר הנצרות הפכה להיות דת מותרת, שוב לא היה צורך להתחבא, אך תנועת הנזירות דווקא גברה, מתוך רצון לשמור על ייחוד וצורך דתי עמוק בעבודה אינטנסיבית של האל.
התכנית הבסיסית של רוב הכנסיות הקדומות פשוטה. רובן נחצבו כחדר אחד, בתבנית מרובעת או מלבנית, מקורה בכיפה, קמרון חבית או גג שטוח. חלקן בדגם הבזיליקה המסורתית, חלקן בסגנון מרכזני. האדריכלים שילבו אלמנטים שאינם הכרחיים כלל במבנה חצוב, כמו עמודים, כותרות וקשתות תרגום ארכיטקטוני, או חיקוי, של הכנסיות הבנויות.
תמשיחי הקיר של הכנסיות הם שיעור מאלף בהבנת האומנות הביזאנטית, על שלביה. הטוף בעל סגולות האיטום, והטמפרטורה הקרירה שבמערות החשוכות, שימרו את הצבעים האוריגינליים במשך שנים רבות. בראשית קושטו הכנסיות בעיטורים גיאומטריים פשוטים, ששורטטו על ידי המתפללים עצמם. בהמשך הושקע מאמץ ממלכתי בקישוט הכנסיות. העיטורים פינו את מקומם לציורי קיר מרהיבים, זוהרים בצבעיהם, ומרשימים אומנותית, שממחישים את מסכת חייו ומותו של ישו הנוצרי. ההשפעה המזרחית באה לידי ביטוי בדקורטיביות רבה, אולי מוגזמת.
במאות 7-8 הושחתו מרבית ציורי המערות שילוב של קנאות דתית ואינטרס קיסרי, בהחלשת כוח המנזרים. הוטל איסור על ציור הדיוקנאות והאיקונות, מחשש לעבודת אלילים. כתוצאה מדחף אומנותי ודתי הוחיו הציורים במאה התשיעית, אך הפעם בצורה סכמאטית, הבורחת מגשמיות. הופסק השימוש בפרספקטיבה; הדמויות תוארו בקווים חדים וברורים, כשהן מרחפות על פני רקע מופשט; מרוחקות, מנוכרות, וקפואות, עם עיניים גדולות המבטאות חיים רוחניים פנימיים. הצבעים, כמעט תמיד, עזים, לוהטים וזוהרים.
עמק הגורמה הוא אתר המושך אלפי מבקרים. מגרש החניה מלא דרך קבע באוטובוסים גדושי תיירים, היורדים לשעה קלה, מתפעמים משכיות התרבות, וממשיכים הלאה. מי שחפצה נפשו בטיול אחר, יכול לגלוש אל הגיא, לחמוק בין חמוקי הגבעות ולפסוע במשעולים הצרים, אל העמודים הניצבים בקניונים. עצה ידידותית לא ללכת ללא ליווי מקומי. גם שביל תמים למראה, היורד אל נחל סולידי להפליא, עלול להתגלות כמתעתע, כשהוא מסתיים לפתע במפל בגובה של 20 מטרים.
כתבה על כדור פורח מעל קפדוקיה
מציורי הקיר במוזיאון הפתוח בגורמה
כנסיות, מסגדים ומנזרים בקפדוקיה
ריכוז גדול של כנסיות ומנזרים נמצא גם בעמק זלווה ( Zelve ). שם, בסלע טוף וורדרד, עוצב קניון רחב משני נחלים סמוכים, ובגדותיהם מערכות מסובכות של מחילות, נקבות ומנהרות צרות, שנחפרו בבטן האדמה. עם עזיבת היוונים, ניסו מתיישבים טורקים לבנות במקום מסגד, חצוב למחצה, אשר המינרט שלו דומה להפליא למגדל פעמונים כנסייתי השראה ברורה של האדריכלות הביזנטית.
בהזדמנות זו כדאי להזכיר, כי קפדוקיה עשירה גם באלמנטים מוסלמיים. כך, למשל, מסגד העמודים והמינרט הפאלי שבעיר אקסראי ( Aksarai ), המרחצאות והחאנים שבנידה ( Niğde ), ובעיקר עושר הקברים הסלג'וקים החרוטים שבאזור קייסרי ( Kayseri ). ניתן וכדאי להצטייד בפנס ולהתחיל לזחול, להזדקף בחללים גדולים, לגלוש בארובות צרות ולהשתחל בנקבות, מצד אחד של ההר למשנהו.
בקפדוקיה מקומות לינה אותנטיים במערות שבסלע, העיירה גורמה (צילום: Stramyk)
קניון מלנדיז סויו
לחובבי הלכת מומלץ להמשיך אל הקניון מלנדיז-סויו ( Melendiz Suyu ), המכונה גם איכלרה ( Ihlara ) על שם הכפר שבקצהו. כדאי לגלוש לנחל המלנדיז, הנמצא מדרום לאקסראי ( , עיר מחוז מרובת מונומנטים מעניינים ותושבים מנומנמים, במחצית הדרך בין קוניה ( Konya ) לקייסרי. נחל זה יכול להוות מבוא נהדר לעמק גורמה, ובעצם גם יעד עצמאי.
במצוקי הנחל חצובות למעלה מעשרים כנסיות ביזנטיות. חלקן הרוסות, חלקן משמשות כמחסנים ובחלקן עדיין מתגוררים אנשי הכפר בליסירמה ( Belisirma ). אפשר לגלות אותן רק בהליכה רגלית, לאורך הקניון, רצוי בלוויית נער מקומי משועמם, שבתמורה לכמה פרוטות ייקח אתכם לגשרונים קטנים החוצים את הנחל ולמחילות נסתרות, הנהירות רק לו, או לכנסיות ביזנטיות חצובות, המהוות בעצם את מחוז המשחקים של ילדותו. הנחל מבתר את מישורי קוניה בכמה פיתולים מרשימים, בין "בולדרים" ענקיים של טוף, שהתמוטטו ממרומי הקניון. המטייל מקבל תחושה כאילו כוח עליון קרע את הנחל והטיל אליו, בערבוביה, גושי סלע.
קפדוקיה – התרבות המקומית
קפדוקיה היא לא רק נוף משכר ואומנות ביזנטית, אלא גם חוויה אנושית. לחובבי הפולקלור אסור להחמיץ ביקור בכפר השלו אוונוס (Avanos), מרכז קדרים ואורגים חביב וציורי, לגדת הנחל קיזילאירמאק. פירוש שמו בטורקית – הנהר האדום – ניתן לו על שום חומר הסחף האדמדם שנכרה לגדותיו. ידידי, הקדר גאליפ, סיפר לי שהחומר עובר שינוע בפיתולי הנחל, וכך עושה הטבע חלק ממלאכת הקדרים. החומר המשונע מקבל פלסטיות מצוינת - תכונה שבה הבחינו כבר החיתים, ויצרו ממנו כלי חרס חזקים ומעודנים כאחד. עד היום יוצרים הקדרים המקומיים כלים הדומים להפליא לאלה של החיתים.
אוונוס אינו רק מרכזם של הקדרים, אלא גם מרכזם של אורגי השטיחים, הממשיכים עד היום את הסגנון המקומי, העשיר בצבעי הצהוב והאדום, וכן של הסוחרים המביאים את מרכולתם מכל מרחבי אנטוליה. זה המקום להכיר את מגוון הסגנונות, ואת הצבעים השונים כל כך מאזור לאזור ומשטיח לשטיח. טובי, ישראלית לשעבר, שהתגלגלה לאזור ונישאה לאחמט, לימדה אותי כי שטיח כמוהו כספר פתוח: אפשר ללמוד אותו, להתעמק בו, ולגלות בו מוטיבים שונים. מתברר ששטיח עירוני שונה מכפרי, ושניהם שונים משטיחי השבטים הנוודים-למחצה, המשוטטים בראש עדריהם, בחלקים שונים של אנטוליה. טובי ואחמט מלמדים, תמורת תשלום נמוך, אריגה וקשירת שטיחים, כשם שגאליפ מלמד קדרות. למקום מגיעים תרמילאים רבים, לתקופות ארוכות יחסית. התרמילאים נמשכים לאקזוטיות הטורקית-אנטולית, מתגוררים באחד הפנסיונים המקומיים, או בבתי תושבים, ומשלבים טיול עם לימוד מלאכה מסורתית, והכרה מעמיקה יותר של התושבים ואורחות חייהם.
לחובבי הפולקלור אסור להחמיץ ביקור בכפר השלו אוונוס, מרכז קדרים ואורגים (צילום: cascoli)
פינות חבויות בקפדוקיה
מביתם של טובי ואחמט יצאנו, בעגלות רתומות לסוסים, לטיול בן מספר ימים, אל פינות חבויות בשולי עמק הפיות. טיילנו בכנסיות נעולות, שאחמט הצליח לפתוח בחריקה את מנעוליהן החלודים, בעזרת מפתחות נחושת ענקיים, שהשאילו לו הכפריים. העפלנו לנקודות תצפית בלתי שגרתיות במקום אחד דימינו לראות חיילי אבן חבושי קסדות, ובמקום אחר איכרים חבושים מגבעות " סיניות" רחבות שוליים. ביקרנו כפריים החיים בבקתות קטנטנות, החבויות בערוצים, ואכלנו מלוא הפה ענבים, שקדים ומשמשים, מעל גבי שומרות מאולתרות, שהותקנו על עצי אגוז ענקיים.
בתי מלון מיוחדים בקפדוקיה
מלון איגל קייב אין ( Eagle Cave Inn ), השוכן באחוזה בת 300 שנה, ממוקם בעיירה אורטהיסאר ( Ortahisar ) במחוז נבשהיר ( Nevşehir ) בקפדוקיה. חדרי האבן האותנטיים נעימים ונקיים, המרפסות מציעות נוף נהדר, ארוחת הבוקר מגוונת ועשירה והצוות אדיב ונכון לעזור. המלון מציע חניה חינם.
מלון זארה קייב (Zara Cave Hotel) ממוקם בעיירה גרמה (Göreme) אשר בלב קפדוקיה, במבנה מלא אווירה. החדרים גדולים, נקיים וממוזגים, לחלקם מרפסת הפונה לנוף וחלקם מתאימים גם למשפחות. מהמרפסת המשותפת ניתן להשקיף על הכדורים הפורחים הממלאים את שמי קפדוקיה.
מידע נוסף
כתבות נוספות
לינה באזור קפדוקיה
כתבה על טיול רגלי בקפדוקיה
עמודים, עצים או סמלים פאליים שיצר הטבע? (צילום: Kamchatka)
מערות מסתור בקפדוקיה
הטוף יציב מחד ונוח לחציבה מאידך, אפילו באמצעים פרימיטיביים. כבר בעת העתיקה למדו תושבי האזור, שכדאי יותר לחצוב בתי מגורים בתוך הסלע. שיטה זו הפכה למסורת. מאז החיתים ועד היום, חופרים להם תושבי קפדוקיה בתים בסלע. בעיירה נבשהיר ( Nevşehir ) למשל, כשאחד הבנים נושא לו אישה, יוצאים עמו אביו ואחיו, קרדומים בידיהם, וחופרים להם חדר נוסף בתוך הסלע.
חוויית הדיור בכוכים איננה שמורה לתושבים המקומיים בלבד. גם התיירים יכולים ליהנות מכך. התייר הרומנטיקן יכול להתגורר בפנסיון חצוב, לסעוד מאכלים משובחים במסעדה חצובה, ואפילו לצפות בהופעת פולקלור בתוככי מערות. הכל נחצב למענו בסלעי הטוף. בשולי האזור ועל גבעות רמות, נחצבו בצוקי הטוף מגדלי תצפית ושמירה, מבצרי הגבול של הממלכה הביזאנטית שהייתה נתונה למתקפות.
מוטיב הפחד, הבריחה וההסתתרות מן התוקפים, הותיר את רישומו כמעט בכל מקום בקפדוקיה. דוגמה בולטת היא שתי מערות המסתור דרינקויו ( Derinkuyu ) וקיימקלי (Kaymakli), החפורות במרחב שמדרום לנבשהיר. כשגלי הכיבוש איימו לשטוף את המרחב, השכילו התושבים לחצוב מערכות מסתור תת-קרקעיות משוכללות, להסתיר את כמויות העפר העצומות שהוצאו מתוכן ולהכינן כמקום מחייה אלטרנטיבי בעת פורענות.
חשוב להבהיר שלא מדובר במהדורה מוגדלת של מה שאנחנו מכירים בארץ הקודש, אלא במשהו בעל סדר גודל ועוצמה שונים לחלוטין. דרינקויו למשל, היא עיר שלמה. מבנה תת קרקעי בן שמונה קומות, בעומק של 55 מטרים, המשתרע על פני שטח של שני דונם. מתכנני הערים הללו, דאגו גם לאספקת מים, השם "דרינקויו", פירושו "באר עמוקה"; ואכן, בקומה התחתונה נחצבו מספר בורות מים, שלעיתים, עד שנת 1962, בהיעדר צנרת מודרנית, שימשו את תושבי העיירה. כל קומה היא "עיירה" עצמאית ובה מטבח, כנסייה, מחסני מזון, טחנת קמח, בית בד, יקב, ואפילו בית קברות. ארובות אויר מחברות את הקומות השונות ומבטיחות אספקת חמצן ליושביהן.
מערת המסתור דרינקויו, מקום מחייה אלטרנטיבי בעת פורענות (צילום: Nevit Dilmen)
מערך ההגנה והמבצרים בקיימקלי, קפדוקיה
בקיימקלי ( Kaymakli ) נחשפו, נוקו והוכשרו לביקור ארבע קומות, המחוברות בפירים, מסדרונות מפותלים ומנהרות נמוכות, היוצרים לבירינט רב מימדי. הכניסה לכל קומה חתומה באבן גולל גדולה, הניתנת לפתיחה רק מבפנים, והדבר נועד להבטיח את המשך קיומה של כל קומה בנפרד - גם אם קומות אחרות תיכבשנה בידי הפולשים. המערות הענקיות הללו לא נועדו להכיל קומץ של לוחמים קנאים, אלא להוות ערי מגורים שלמות, המסוגלות לאכלס כל אחת, לא פחות מ- 15 אלף תושבים!
את שתי ערי המערות העצומות הללו מחברת מנהרת סתרים שאורכה עשרה קילומטר. בנוסף לשתי ערים אלה, נסקרו באזור מערכות מסתור נוספות, שפתחיהן העליונים יוצאים לתוך בתי תושבים מקומיים. הכיבוש, הצבאות הפולשים והצורך בהגנה, דומיננטיים. כך למשל, מזכירים זאת שני המבצרים הבולטים, אוצ'יסאר ( Uçhisar ) ואורטהיסאר ( Ortahisar ), הבולטים בנוכחותם המאיימת. את אוצ'יסר סובבות מדרגות חיצוניות ובאורטהיסאר חצובות מדרגות פנימיות, המובילות, בכל אחד מהם, לנקודת תצפית נהדרת, הנשקפת אל נופי האזור.
מבצר אוצ'יסאר מעל העירה גרמה (צילום: stocklapse)
מכאן צופים גם המטיילים על חמדותיה של אנטוליה, על העמק המקסים רחב הידיים, המשתרע עד לנהר קיזילאירמאק ( Kızılırmak ) שנשפך אל הים השחור, על המגוון הבלתי אפשרי כמעט של עמודי הטוף, ועל הצבעים המתחלפים משעה לשעה. ביום של ראות טובה ניתן לראות את כיפתו המושלגת של ארג'יאס דאג ( Erciş Dağ ), שהוא גוש ענקי של טוף, שנראה כמצודה נשגבה המזדקרת ממזרח, מחוררת במחילות שנחפרו בסלע ונחשפו בחלקן עקב התמוטטויות.
מבצרים אלה הם נקודות פתיחה מצוינות לטיולים רגליים בארץ הפיות. ניתן לשוטט בין המגדלים, לזחול במערות מלאכותיות ובשרידי כנסיות, ולהתבונן בחקלאות האנטולית הייחודית. מטעי המשמש, כרמי השקד והגפן, עצי הצפצפה ועצי האגוז, מעטרים את העמק במשבצות ירוקות. , הוא שילוב של טבע, נוף ושיעור בגיאומורפולוגיה.
מלון מיוחד שמשתלב במערות הטבעיות, העיירה גרמה (צילום: Stramyk)
טיולי אקטיב - אופניים, שייט והליכה לחצו לרשימת יעדים »
טיול עצמאי למדינות אירופה לחצו לרשימת היעדים »
טיולים לאמריקה הצפונית לחצו לרשימת היעדים »
אומנות ביזאנטית בקפדוקיה
הפארק הלאומי באזור גורמה ( Göreme Tarihî Millî Parkı ) הוא אתר המורשת העולמית של אונסק"ו המפורסם ביותר בקפדוקיה וב כולה. זהו אחד הריכוזים הגדולים ביותר של כנסיות ומנזרים החצובים בסלע. ראשוני הנזירים שנמלטו מאימת הקלגסים הרומיים, התחבאו באזור זה וחיו במערות נסתרות בסלע. במאה הרביעית לספירה, כאשר הנצרות הפכה להיות דת מותרת, שוב לא היה צורך להתחבא, אך תנועת הנזירות דווקא גברה, מתוך רצון לשמור על ייחוד וצורך דתי עמוק בעבודה אינטנסיבית של האל.
התכנית הבסיסית של רוב הכנסיות הקדומות פשוטה. רובן נחצבו כחדר אחד, בתבנית מרובעת או מלבנית, מקורה בכיפה, קמרון חבית או גג שטוח. חלקן בדגם הבזיליקה המסורתית, חלקן בסגנון מרכזני. האדריכלים שילבו אלמנטים שאינם הכרחיים כלל במבנה חצוב, כמו עמודים, כותרות וקשתות תרגום ארכיטקטוני, או חיקוי, של הכנסיות הבנויות.
תמשיחי הקיר של הכנסיות הם שיעור מאלף בהבנת האומנות הביזאנטית, על שלביה. הטוף בעל סגולות האיטום, והטמפרטורה הקרירה שבמערות החשוכות, שימרו את הצבעים האוריגינליים במשך שנים רבות. בראשית קושטו הכנסיות בעיטורים גיאומטריים פשוטים, ששורטטו על ידי המתפללים עצמם. בהמשך הושקע מאמץ ממלכתי בקישוט הכנסיות. העיטורים פינו את מקומם לציורי קיר מרהיבים, זוהרים בצבעיהם, ומרשימים אומנותית, שממחישים את מסכת חייו ומותו של ישו הנוצרי. ההשפעה המזרחית באה לידי ביטוי בדקורטיביות רבה, אולי מוגזמת.
במאות 7-8 הושחתו מרבית ציורי המערות שילוב של קנאות דתית ואינטרס קיסרי, בהחלשת כוח המנזרים. הוטל איסור על ציור הדיוקנאות והאיקונות, מחשש לעבודת אלילים. כתוצאה מדחף אומנותי ודתי הוחיו הציורים במאה התשיעית, אך הפעם בצורה סכמאטית, הבורחת מגשמיות. הופסק השימוש בפרספקטיבה; הדמויות תוארו בקווים חדים וברורים, כשהן מרחפות על פני רקע מופשט; מרוחקות, מנוכרות, וקפואות, עם עיניים גדולות המבטאות חיים רוחניים פנימיים. הצבעים, כמעט תמיד, עזים, לוהטים וזוהרים.
עמק הגורמה הוא אתר המושך אלפי מבקרים. מגרש החניה מלא דרך קבע באוטובוסים גדושי תיירים, היורדים לשעה קלה, מתפעמים משכיות התרבות, וממשיכים הלאה. מי שחפצה נפשו בטיול אחר, יכול לגלוש אל הגיא, לחמוק בין חמוקי הגבעות ולפסוע במשעולים הצרים, אל העמודים הניצבים בקניונים. עצה ידידותית לא ללכת ללא ליווי מקומי. גם שביל תמים למראה, היורד אל נחל סולידי להפליא, עלול להתגלות כמתעתע, כשהוא מסתיים לפתע במפל בגובה של 20 מטרים.
כתבה על כדור פורח מעל קפדוקיה
מציורי הקיר במוזיאון הפתוח בגורמה
כנסיות, מסגדים ומנזרים בקפדוקיה
ריכוז גדול של כנסיות ומנזרים נמצא גם בעמק זלווה ( Zelve ). שם, בסלע טוף וורדרד, עוצב קניון רחב משני נחלים סמוכים, ובגדותיהם מערכות מסובכות של מחילות, נקבות ומנהרות צרות, שנחפרו בבטן האדמה. עם עזיבת היוונים, ניסו מתיישבים טורקים לבנות במקום מסגד, חצוב למחצה, אשר המינרט שלו דומה להפליא למגדל פעמונים כנסייתי השראה ברורה של האדריכלות הביזנטית.
בהזדמנות זו כדאי להזכיר, כי קפדוקיה עשירה גם באלמנטים מוסלמיים. כך, למשל, מסגד העמודים והמינרט הפאלי שבעיר אקסראי ( Aksarai ), המרחצאות והחאנים שבנידה ( Niğde ), ובעיקר עושר הקברים הסלג'וקים החרוטים שבאזור קייסרי ( Kayseri ). ניתן וכדאי להצטייד בפנס ולהתחיל לזחול, להזדקף בחללים גדולים, לגלוש בארובות צרות ולהשתחל בנקבות, מצד אחד של ההר למשנהו.
בקפדוקיה מקומות לינה אותנטיים במערות שבסלע, העיירה גורמה (צילום: Stramyk)
קניון מלנדיז סויו
לחובבי הלכת מומלץ להמשיך אל הקניון מלנדיז-סויו ( Melendiz Suyu ), המכונה גם איכלרה ( Ihlara ) על שם הכפר שבקצהו. כדאי לגלוש לנחל המלנדיז, הנמצא מדרום לאקסראי ( , עיר מחוז מרובת מונומנטים מעניינים ותושבים מנומנמים, במחצית הדרך בין קוניה ( Konya ) לקייסרי. נחל זה יכול להוות מבוא נהדר לעמק גורמה, ובעצם גם יעד עצמאי.
במצוקי הנחל חצובות למעלה מעשרים כנסיות ביזנטיות. חלקן הרוסות, חלקן משמשות כמחסנים ובחלקן עדיין מתגוררים אנשי הכפר בליסירמה ( Belisirma ). אפשר לגלות אותן רק בהליכה רגלית, לאורך הקניון, רצוי בלוויית נער מקומי משועמם, שבתמורה לכמה פרוטות ייקח אתכם לגשרונים קטנים החוצים את הנחל ולמחילות נסתרות, הנהירות רק לו, או לכנסיות ביזנטיות חצובות, המהוות בעצם את מחוז המשחקים של ילדותו. הנחל מבתר את מישורי קוניה בכמה פיתולים מרשימים, בין "בולדרים" ענקיים של טוף, שהתמוטטו ממרומי הקניון. המטייל מקבל תחושה כאילו כוח עליון קרע את הנחל והטיל אליו, בערבוביה, גושי סלע.
קפדוקיה – התרבות המקומית
קפדוקיה היא לא רק נוף משכר ואומנות ביזנטית, אלא גם חוויה אנושית. לחובבי הפולקלור אסור להחמיץ ביקור בכפר השלו אוונוס (Avanos), מרכז קדרים ואורגים חביב וציורי, לגדת הנחל קיזילאירמאק. פירוש שמו בטורקית – הנהר האדום – ניתן לו על שום חומר הסחף האדמדם שנכרה לגדותיו. ידידי, הקדר גאליפ, סיפר לי שהחומר עובר שינוע בפיתולי הנחל, וכך עושה הטבע חלק ממלאכת הקדרים. החומר המשונע מקבל פלסטיות מצוינת - תכונה שבה הבחינו כבר החיתים, ויצרו ממנו כלי חרס חזקים ומעודנים כאחד. עד היום יוצרים הקדרים המקומיים כלים הדומים להפליא לאלה של החיתים.
אוונוס אינו רק מרכזם של הקדרים, אלא גם מרכזם של אורגי השטיחים, הממשיכים עד היום את הסגנון המקומי, העשיר בצבעי הצהוב והאדום, וכן של הסוחרים המביאים את מרכולתם מכל מרחבי אנטוליה. זה המקום להכיר את מגוון הסגנונות, ואת הצבעים השונים כל כך מאזור לאזור ומשטיח לשטיח. טובי, ישראלית לשעבר, שהתגלגלה לאזור ונישאה לאחמט, לימדה אותי כי שטיח כמוהו כספר פתוח: אפשר ללמוד אותו, להתעמק בו, ולגלות בו מוטיבים שונים. מתברר ששטיח עירוני שונה מכפרי, ושניהם שונים משטיחי השבטים הנוודים-למחצה, המשוטטים בראש עדריהם, בחלקים שונים של אנטוליה. טובי ואחמט מלמדים, תמורת תשלום נמוך, אריגה וקשירת שטיחים, כשם שגאליפ מלמד קדרות. למקום מגיעים תרמילאים רבים, לתקופות ארוכות יחסית. התרמילאים נמשכים לאקזוטיות הטורקית-אנטולית, מתגוררים באחד הפנסיונים המקומיים, או בבתי תושבים, ומשלבים טיול עם לימוד מלאכה מסורתית, והכרה מעמיקה יותר של התושבים ואורחות חייהם.
לחובבי הפולקלור אסור להחמיץ ביקור בכפר השלו אוונוס, מרכז קדרים ואורגים (צילום: cascoli)
פינות חבויות בקפדוקיה
מביתם של טובי ואחמט יצאנו, בעגלות רתומות לסוסים, לטיול בן מספר ימים, אל פינות חבויות בשולי עמק הפיות. טיילנו בכנסיות נעולות, שאחמט הצליח לפתוח בחריקה את מנעוליהן החלודים, בעזרת מפתחות נחושת ענקיים, שהשאילו לו הכפריים. העפלנו לנקודות תצפית בלתי שגרתיות במקום אחד דימינו לראות חיילי אבן חבושי קסדות, ובמקום אחר איכרים חבושים מגבעות " סיניות" רחבות שוליים. ביקרנו כפריים החיים בבקתות קטנטנות, החבויות בערוצים, ואכלנו מלוא הפה ענבים, שקדים ומשמשים, מעל גבי שומרות מאולתרות, שהותקנו על עצי אגוז ענקיים.
בתי מלון מיוחדים בקפדוקיה
מלון איגל קייב אין ( Eagle Cave Inn ), השוכן באחוזה בת 300 שנה, ממוקם בעיירה אורטהיסאר ( Ortahisar ) במחוז נבשהיר ( Nevşehir ) בקפדוקיה. חדרי האבן האותנטיים נעימים ונקיים, המרפסות מציעות נוף נהדר, ארוחת הבוקר מגוונת ועשירה והצוות אדיב ונכון לעזור. המלון מציע חניה חינם.
מלון זארה קייב (Zara Cave Hotel) ממוקם בעיירה גרמה (Göreme) אשר בלב קפדוקיה, במבנה מלא אווירה. החדרים גדולים, נקיים וממוזגים, לחלקם מרפסת הפונה לנוף וחלקם מתאימים גם למשפחות. מהמרפסת המשותפת ניתן להשקיף על הכדורים הפורחים הממלאים את שמי קפדוקיה.
מידע נוסף
כתבות נוספות
את שתי ערי המערות
מבצר אוצ'יסאר מעל העירה גרמה (צילום: stocklapse)
מבצרים אלה הם נקודות פתיחה מצוינות לטיולים רגליים בארץ הפיות. ניתן לשוטט בין המגדלים, לזחול במערות מלאכותיות ובשרידי כנסיות, ולהתבונן בחקלאות האנטולית הייחודית. מטעי המשמש, כרמי השקד והגפן, עצי הצפצפה ועצי האגוז, מעטרים את העמק במשבצות ירוקות.
מלון מיוחד שמשתלב במערות הטבעיות, העיירה גרמה (צילום: Stramyk)
טיולי אקטיב - אופניים, שייט והליכה לחצו לרשימת יעדים »
טיול עצמאי למדינות אירופה לחצו לרשימת היעדים »
טיולים לאמריקה הצפונית לחצו לרשימת היעדים »
אומנות ביזאנטית בקפדוקיה
הפארק הלאומי באזור גורמה ( Göreme Tarihî Millî Parkı ) הוא אתר המורשת העולמית של אונסק"ו המפורסם ביותר בקפדוקיה וב כולה. זהו אחד הריכוזים הגדולים ביותר של כנסיות ומנזרים החצובים בסלע. ראשוני הנזירים שנמלטו מאימת הקלגסים הרומיים, התחבאו באזור זה וחיו במערות נסתרות בסלע. במאה הרביעית לספירה, כאשר הנצרות הפכה להיות דת מותרת, שוב לא היה צורך להתחבא, אך תנועת הנזירות דווקא גברה, מתוך רצון לשמור על ייחוד וצורך דתי עמוק בעבודה אינטנסיבית של האל.
התכנית הבסיסית של רוב הכנסיות הקדומות פשוטה. רובן נחצבו כחדר אחד, בתבנית מרובעת או מלבנית, מקורה בכיפה, קמרון חבית או גג שטוח. חלקן בדגם הבזיליקה המסורתית, חלקן בסגנון מרכזני. האדריכלים שילבו אלמנטים שאינם הכרחיים כלל במבנה חצוב, כמו עמודים, כותרות וקשתות תרגום ארכיטקטוני, או חיקוי, של הכנסיות הבנויות.
תמשיחי הקיר של הכנסיות הם שיעור מאלף בהבנת האומנות הביזאנטית, על שלביה. הטוף בעל סגולות האיטום, והטמפרטורה הקרירה שבמערות החשוכות, שימרו את הצבעים האוריגינליים במשך שנים רבות. בראשית קושטו הכנסיות בעיטורים גיאומטריים פשוטים, ששורטטו על ידי המתפללים עצמם. בהמשך הושקע מאמץ ממלכתי בקישוט הכנסיות. העיטורים פינו את מקומם לציורי קיר מרהיבים, זוהרים בצבעיהם, ומרשימים אומנותית, שממחישים את מסכת חייו ומותו של ישו הנוצרי. ההשפעה המזרחית באה לידי ביטוי בדקורטיביות רבה, אולי מוגזמת.
במאות 7-8 הושחתו מרבית ציורי המערות שילוב של קנאות דתית ואינטרס קיסרי, בהחלשת כוח המנזרים. הוטל איסור על ציור הדיוקנאות והאיקונות, מחשש לעבודת אלילים. כתוצאה מדחף אומנותי ודתי הוחיו הציורים במאה התשיעית, אך הפעם בצורה סכמאטית, הבורחת מגשמיות. הופסק השימוש בפרספקטיבה; הדמויות תוארו בקווים חדים וברורים, כשהן מרחפות על פני רקע מופשט; מרוחקות, מנוכרות, וקפואות, עם עיניים גדולות המבטאות חיים רוחניים פנימיים. הצבעים, כמעט תמיד, עזים, לוהטים וזוהרים.
עמק הגורמה הוא אתר המושך אלפי מבקרים. מגרש החניה מלא דרך קבע באוטובוסים גדושי תיירים, היורדים לשעה קלה, מתפעמים משכיות התרבות, וממשיכים הלאה. מי שחפצה נפשו בטיול אחר, יכול לגלוש אל הגיא, לחמוק בין חמוקי הגבעות ולפסוע במשעולים הצרים, אל העמודים הניצבים בקניונים. עצה ידידותית לא ללכת ללא ליווי מקומי. גם שביל תמים למראה, היורד אל נחל סולידי להפליא, עלול להתגלות כמתעתע, כשהוא מסתיים לפתע במפל בגובה של 20 מטרים.
כתבה על כדור פורח מעל קפדוקיה
מציורי הקיר במוזיאון הפתוח בגורמה
כנסיות, מסגדים ומנזרים בקפדוקיה
ריכוז גדול של כנסיות ומנזרים נמצא גם בעמק זלווה ( Zelve ). שם, בסלע טוף וורדרד, עוצב קניון רחב משני נחלים סמוכים, ובגדותיהם מערכות מסובכות של מחילות, נקבות ומנהרות צרות, שנחפרו בבטן האדמה. עם עזיבת היוונים, ניסו מתיישבים טורקים לבנות במקום מסגד, חצוב למחצה, אשר המינרט שלו דומה להפליא למגדל פעמונים כנסייתי השראה ברורה של האדריכלות הביזנטית.
בהזדמנות זו כדאי להזכיר, כי קפדוקיה עשירה גם באלמנטים מוסלמיים. כך, למשל, מסגד העמודים והמינרט הפאלי שבעיר אקסראי ( Aksarai ), המרחצאות והחאנים שבנידה ( Niğde ), ובעיקר עושר הקברים הסלג'וקים החרוטים שבאזור קייסרי ( Kayseri ). ניתן וכדאי להצטייד בפנס ולהתחיל לזחול, להזדקף בחללים גדולים, לגלוש בארובות צרות ולהשתחל בנקבות, מצד אחד של ההר למשנהו.
בקפדוקיה מקומות לינה אותנטיים במערות שבסלע, העיירה גורמה (צילום: Stramyk)
קניון מלנדיז סויו
לחובבי הלכת מומלץ להמשיך אל הקניון מלנדיז-סויו ( Melendiz Suyu ), המכונה גם איכלרה ( Ihlara ) על שם הכפר שבקצהו. כדאי לגלוש לנחל המלנדיז, הנמצא מדרום לאקסראי ( , עיר מחוז מרובת מונומנטים מעניינים ותושבים מנומנמים, במחצית הדרך בין קוניה ( Konya ) לקייסרי. נחל זה יכול להוות מבוא נהדר לעמק גורמה, ובעצם גם יעד עצמאי.
במצוקי הנחל חצובות למעלה מעשרים כנסיות ביזנטיות. חלקן הרוסות, חלקן משמשות כמחסנים ובחלקן עדיין מתגוררים אנשי הכפר בליסירמה ( Belisirma ). אפשר לגלות אותן רק בהליכה רגלית, לאורך הקניון, רצוי בלוויית נער מקומי משועמם, שבתמורה לכמה פרוטות ייקח אתכם לגשרונים קטנים החוצים את הנחל ולמחילות נסתרות, הנהירות רק לו, או לכנסיות ביזנטיות חצובות, המהוות בעצם את מחוז המשחקים של ילדותו. הנחל מבתר את מישורי קוניה בכמה פיתולים מרשימים, בין "בולדרים" ענקיים של טוף, שהתמוטטו ממרומי הקניון. המטייל מקבל תחושה כאילו כוח עליון קרע את הנחל והטיל אליו, בערבוביה, גושי סלע.
קפדוקיה – התרבות המקומית
קפדוקיה היא לא רק נוף משכר ואומנות ביזנטית, אלא גם חוויה אנושית. לחובבי הפולקלור אסור להחמיץ ביקור בכפר השלו אוונוס (Avanos), מרכז קדרים ואורגים חביב וציורי, לגדת הנחל קיזילאירמאק. פירוש שמו בטורקית – הנהר האדום – ניתן לו על שום חומר הסחף האדמדם שנכרה לגדותיו. ידידי, הקדר גאליפ, סיפר לי שהחומר עובר שינוע בפיתולי הנחל, וכך עושה הטבע חלק ממלאכת הקדרים. החומר המשונע מקבל פלסטיות מצוינת - תכונה שבה הבחינו כבר החיתים, ויצרו ממנו כלי חרס חזקים ומעודנים כאחד. עד היום יוצרים הקדרים המקומיים כלים הדומים להפליא לאלה של החיתים.
אוונוס אינו רק מרכזם של הקדרים, אלא גם מרכזם של אורגי השטיחים, הממשיכים עד היום את הסגנון המקומי, העשיר בצבעי הצהוב והאדום, וכן של הסוחרים המביאים את מרכולתם מכל מרחבי אנטוליה. זה המקום להכיר את מגוון הסגנונות, ואת הצבעים השונים כל כך מאזור לאזור ומשטיח לשטיח. טובי, ישראלית לשעבר, שהתגלגלה לאזור ונישאה לאחמט, לימדה אותי כי שטיח כמוהו כספר פתוח: אפשר ללמוד אותו, להתעמק בו, ולגלות בו מוטיבים שונים. מתברר ששטיח עירוני שונה מכפרי, ושניהם שונים משטיחי השבטים הנוודים-למחצה, המשוטטים בראש עדריהם, בחלקים שונים של אנטוליה. טובי ואחמט מלמדים, תמורת תשלום נמוך, אריגה וקשירת שטיחים, כשם שגאליפ מלמד קדרות. למקום מגיעים תרמילאים רבים, לתקופות ארוכות יחסית. התרמילאים נמשכים לאקזוטיות הטורקית-אנטולית, מתגוררים באחד הפנסיונים המקומיים, או בבתי תושבים, ומשלבים טיול עם לימוד מלאכה מסורתית, והכרה מעמיקה יותר של התושבים ואורחות חייהם.
לחובבי הפולקלור אסור להחמיץ ביקור בכפר השלו אוונוס, מרכז קדרים ואורגים (צילום: cascoli)
פינות חבויות בקפדוקיה
מביתם של טובי ואחמט יצאנו, בעגלות רתומות לסוסים, לטיול בן מספר ימים, אל פינות חבויות בשולי עמק הפיות. טיילנו בכנסיות נעולות, שאחמט הצליח לפתוח בחריקה את מנעוליהן החלודים, בעזרת מפתחות נחושת ענקיים, שהשאילו לו הכפריים. העפלנו לנקודות תצפית בלתי שגרתיות במקום אחד דימינו לראות חיילי אבן חבושי קסדות, ובמקום אחר איכרים חבושים מגבעות " סיניות" רחבות שוליים. ביקרנו כפריים החיים בבקתות קטנטנות, החבויות בערוצים, ואכלנו מלוא הפה ענבים, שקדים ומשמשים, מעל גבי שומרות מאולתרות, שהותקנו על עצי אגוז ענקיים.
בתי מלון מיוחדים בקפדוקיה
מלון איגל קייב אין ( Eagle Cave Inn ), השוכן באחוזה בת 300 שנה, ממוקם בעיירה אורטהיסאר ( Ortahisar ) במחוז נבשהיר ( Nevşehir ) בקפדוקיה. חדרי האבן האותנטיים נעימים ונקיים, המרפסות מציעות נוף נהדר, ארוחת הבוקר מגוונת ועשירה והצוות אדיב ונכון לעזור. המלון מציע חניה חינם.
מלון זארה קייב (Zara Cave Hotel) ממוקם בעיירה גרמה (Göreme) אשר בלב קפדוקיה, במבנה מלא אווירה. החדרים גדולים, נקיים וממוזגים, לחלקם מרפסת הפונה לנוף וחלקם מתאימים גם למשפחות. מהמרפסת המשותפת ניתן להשקיף על הכדורים הפורחים הממלאים את שמי קפדוקיה.
מידע נוסף
כתבות נוספות
התכנית הבסיסית של רוב הכנסיות הקדומות פשוטה. רובן נחצבו כחדר אחד, בתבנית מרובעת או מלבנית, מקורה בכיפה, קמרון חבית או גג שטוח. חלקן בדגם הבזיליקה המסורתית, חלקן בסגנון מרכזני. האדריכלים שילבו אלמנטים שאינם הכרחיים כלל במבנה חצוב, כמו עמודים, כותרות וקשתות
כתבה על כדור פורח מעל קפדוקיה
בקפדוקיה מקומות לינה אותנטיים במערות שבסלע, העיירה גורמה (צילום: Stramyk)
קניון מלנדיז סויו
לחובבי הלכת מומלץ להמשיך אל הקניון מלנדיז-סויו ( Melendiz Suyu ), המכונה גם איכלרה ( Ihlara ) על שם הכפר שבקצהו. כדאי לגלוש לנחל המלנדיז, הנמצא מדרום לאקסראי ( , עיר מחוז מרובת מונומנטים מעניינים ותושבים מנומנמים, במחצית הדרך בין קוניה ( Konya ) לקייסרי. נחל זה יכול להוות מבוא נהדר לעמק גורמה, ובעצם גם יעד עצמאי.
במצוקי הנחל חצובות למעלה מעשרים כנסיות ביזנטיות. חלקן הרוסות, חלקן משמשות כמחסנים ובחלקן עדיין מתגוררים אנשי הכפר בליסירמה ( Belisirma ). אפשר לגלות אותן רק בהליכה רגלית, לאורך הקניון, רצוי בלוויית נער מקומי משועמם, שבתמורה לכמה פרוטות ייקח אתכם לגשרונים קטנים החוצים את הנחל ולמחילות נסתרות, הנהירות רק לו, או לכנסיות ביזנטיות חצובות, המהוות בעצם את מחוז המשחקים של ילדותו. הנחל מבתר את מישורי קוניה בכמה פיתולים מרשימים, בין "בולדרים" ענקיים של טוף, שהתמוטטו ממרומי הקניון. המטייל מקבל תחושה כאילו כוח עליון קרע את הנחל והטיל אליו, בערבוביה, גושי סלע.
קפדוקיה – התרבות המקומית
קפדוקיה היא לא רק נוף משכר ואומנות ביזנטית, אלא גם חוויה אנושית. לחובבי הפולקלור אסור להחמיץ ביקור בכפר השלו אוונוס (Avanos), מרכז קדרים ואורגים חביב וציורי, לגדת הנחל קיזילאירמאק. פירוש שמו בטורקית – הנהר האדום – ניתן לו על שום חומר הסחף האדמדם שנכרה לגדותיו. ידידי, הקדר גאליפ, סיפר לי שהחומר עובר שינוע בפיתולי הנחל, וכך עושה הטבע חלק ממלאכת הקדרים. החומר המשונע מקבל פלסטיות מצוינת - תכונה שבה הבחינו כבר החיתים, ויצרו ממנו כלי חרס חזקים ומעודנים כאחד. עד היום יוצרים הקדרים המקומיים כלים הדומים להפליא לאלה של החיתים.
אוונוס אינו רק מרכזם של הקדרים, אלא גם מרכזם של אורגי השטיחים, הממשיכים עד היום את הסגנון המקומי, העשיר בצבעי הצהוב והאדום, וכן של הסוחרים המביאים את מרכולתם מכל מרחבי אנטוליה. זה המקום להכיר את מגוון הסגנונות, ואת הצבעים השונים כל כך מאזור לאזור ומשטיח לשטיח. טובי, ישראלית לשעבר, שהתגלגלה לאזור ונישאה לאחמט, לימדה אותי כי שטיח כמוהו כספר פתוח: אפשר ללמוד אותו, להתעמק בו, ולגלות בו מוטיבים שונים. מתברר ששטיח עירוני שונה מכפרי, ושניהם שונים משטיחי השבטים הנוודים-למחצה, המשוטטים בראש עדריהם, בחלקים שונים של אנטוליה. טובי ואחמט מלמדים, תמורת תשלום נמוך, אריגה וקשירת שטיחים, כשם שגאליפ מלמד קדרות. למקום מגיעים תרמילאים רבים, לתקופות ארוכות יחסית. התרמילאים נמשכים לאקזוטיות הטורקית-אנטולית, מתגוררים באחד הפנסיונים המקומיים, או בבתי תושבים, ומשלבים טיול עם לימוד מלאכה מסורתית, והכרה מעמיקה יותר של התושבים ואורחות חייהם.
לחובבי הפולקלור אסור להחמיץ ביקור בכפר השלו אוונוס, מרכז קדרים ואורגים (צילום: cascoli)
פינות חבויות בקפדוקיה
מביתם של טובי ואחמט יצאנו, בעגלות רתומות לסוסים, לטיול בן מספר ימים, אל פינות חבויות בשולי עמק הפיות. טיילנו בכנסיות נעולות, שאחמט הצליח לפתוח בחריקה את מנעוליהן החלודים, בעזרת מפתחות נחושת ענקיים, שהשאילו לו הכפריים. העפלנו לנקודות תצפית בלתי שגרתיות במקום אחד דימינו לראות חיילי אבן חבושי קסדות, ובמקום אחר איכרים חבושים מגבעות " סיניות" רחבות שוליים. ביקרנו כפריים החיים בבקתות קטנטנות, החבויות בערוצים, ואכלנו מלוא הפה ענבים, שקדים ומשמשים, מעל גבי שומרות מאולתרות, שהותקנו על עצי אגוז ענקיים.
בתי מלון מיוחדים בקפדוקיה
מלון איגל קייב אין ( Eagle Cave Inn ), השוכן באחוזה בת 300 שנה, ממוקם בעיירה אורטהיסאר ( Ortahisar ) במחוז נבשהיר ( Nevşehir ) בקפדוקיה. חדרי האבן האותנטיים נעימים ונקיים, המרפסות מציעות נוף נהדר, ארוחת הבוקר מגוונת ועשירה והצוות אדיב ונכון לעזור. המלון מציע חניה חינם.
מלון זארה קייב (Zara Cave Hotel) ממוקם בעיירה גרמה (Göreme) אשר בלב קפדוקיה, במבנה מלא אווירה. החדרים גדולים, נקיים וממוזגים, לחלקם מרפסת הפונה לנוף וחלקם מתאימים גם למשפחות. מהמרפסת המשותפת ניתן להשקיף על הכדורים הפורחים הממלאים את שמי קפדוקיה.
מידע נוסף
כתבות נוספות
אוונוס
לחובבי הפולקלור אסור להחמיץ ביקור בכפר השלו אוונוס, מרכז קדרים ואורגים (צילום: cascoli)
פינות חבויות בקפדוקיה
מביתם של טובי ואחמט יצאנו, בעגלות רתומות לסוסים, לטיול בן מספר ימים, אל פינות חבויות בשולי עמק הפיות. טיילנו בכנסיות נעולות, שאחמט הצליח לפתוח בחריקה את מנעוליהן החלודים, בעזרת מפתחות נחושת ענקיים, שהשאילו לו הכפריים. העפלנו לנקודות תצפית בלתי שגרתיות במקום אחד דימינו לראות חיילי אבן חבושי קסדות, ובמקום אחר איכרים חבושים מגבעות " סיניות" רחבות שוליים. ביקרנו כפריים החיים בבקתות קטנטנות, החבויות בערוצים, ואכלנו מלוא הפה ענבים, שקדים ומשמשים, מעל גבי שומרות מאולתרות, שהותקנו על עצי אגוז ענקיים.
בתי מלון מיוחדים בקפדוקיה
מלון איגל קייב אין ( Eagle Cave Inn ), השוכן באחוזה בת 300 שנה, ממוקם בעיירה אורטהיסאר ( Ortahisar ) במחוז נבשהיר ( Nevşehir ) בקפדוקיה. חדרי האבן האותנטיים נעימים ונקיים, המרפסות מציעות נוף נהדר, ארוחת הבוקר מגוונת ועשירה והצוות אדיב ונכון לעזור. המלון מציע חניה חינם.
מלון זארה קייב (Zara Cave Hotel) ממוקם בעיירה גרמה (Göreme) אשר בלב קפדוקיה, במבנה מלא אווירה. החדרים גדולים, נקיים וממוזגים, לחלקם מרפסת הפונה לנוף וחלקם מתאימים גם למשפחות. מהמרפסת המשותפת ניתן להשקיף על הכדורים הפורחים הממלאים את שמי קפדוקיה.
מידע נוסף
כתבות נוספות
מלון זארה קייב (Zara Cave Hotel) ממוקם בעיירה גרמה (Göreme) אשר בלב קפדוקיה, במבנה מלא אווירה. החדרים גדולים, נקיים וממוזגים, לחלקם מרפסת הפונה לנוף וחלקם מתאימים גם למשפחות. מהמרפסת המשותפת ניתן להשקיף על הכדורים הפורחים הממלאים את שמי קפדוקיה.
מידע נוסף
כתבות נוספות
 |
אודות הכותב
ד"ר גלעד (גילי) חסקין, PhD מהחוג ללימודי ארץ-ישראל באוניברסיטת חיפה ומורה דרך מוסמך. מדריך טיולים בחו"ל, בעיקר בארצות אקזוטיות, שימש מספר שנים כמנהל מחלקת ההדרכה בחברה הגיאוגרפית, ובעל ניסיון רב בהרצאות במכללות, במכונים פרטיים ובקורסים למלווי קבוצות
|
.jpg)
הפלגות מודרכות בעברית
