.jpg)
.jpg)
שנגרילה זה כאן (וכאן, וכאן וכאן)
מאת: דינה היימן
המיתוס של שנגרילה, גן העדן עלי אדמות, מפרנס כבר דורות של הרפתקנים, מחפשים רוחניים וסוכני תיירות. אז מה הפלא שכל כך הרבה מקומות טוענים שהם שנגרילה האמיתית?
בסופו של דבר עיירה אחת זכתה בתואר שנגרילה, ולקחה כמעט את כל הקופה, אבל בואו נכיר תחילה מה מקורו של הסיפור ומי הם שאר הטוענים לכתר.
האם זו שנגרילה?
שתי הערים הסיניות שטענו לכתר שנגרי-לה:
העיירה ג'ונגדְיֵין (A), שזכתה בשם שנגרילה, והעיר ליג'יאנג (B), יעדי טיול בסביבתן,
ומקומות לינה מומלצים:
מלון אינדיגו בעיר שנגרילה | מלון זן גארדן בעיר ליג'יאנג
.jpg)
טיול עצמאי למזרח הרחוק לחצו לרשימת יעדים » טיול עצמאי לצפון אמריקה לחצו לרשימת היעדים » טיול עצמאי לאוסטרליה וניו זילנד לחצו לרשימת ההצעות »
החיפוש אחר מקור האושר
רבים סבורים שמקור המילה שנגרילה במושג הטיבטי שמבהאלה ( Shambhala ), שפירושו מקור האושר. בעמק המופלא הזה, חיים בני אדם בהרמוניה מושלמת עם הטבע וזה עם זה, כשהם מאושרים, בריאים ונהנים מחיים ארוכים, שלוש מאות שנים ויותר. הם בני עמים שונים, אך נהנים משלום ומאחווה, וכולם נאמנים לעקרונות הבודהיזם, על פיו המושגים מלחמה וסבל כלל אינם מוכרים להם. בעמקים הנחבאים הללו ימצאו בודהיסטים טהורי לבב מקלט במקרה של אסון, אולם ניתן להגיע אליהם רק במצב רוחני מאוד מסוים. שמבהאלה היא ממלכה שבה חכמת האנושות ניצלת מן ההרס וההשחתה של הזמן וההיסטוריה, והיא ממתינה להציל את העולם ברגע שיזדקק לו.
המושג הובא לתודעת המערב בספרו של ג'יימס הילטון, "אופק אבוד" ( Lost Horizon ), שיצא לאור ב- 1933, ובו סיפר המחבר על ביקור בעמק המופלא. הספר הפך מיד לרב מכר, (בעקבות ספרו יצאו לאקרנים שני סרטים, אחד ב- 1937 בבימויו של פרנק קפרא, וב- 1973 יצא לאקרנים סרט מוזיקאלי ), שכן הציע תיאור של עולם אוטופי שהיה שונה לחלוטין מן העולם כפי שהצטייר באירופה של תחילת שנות השלושים. אירופה טרם התאוששה מן הטבח הנורא שהתרחש במהלך מלחמת העולם הראשונה, וכבר חוותה את השפל הגדול ואת עלייתם של המנהיגים הפאשיסטים היטלר ומוסוליני. השם שנגרילה הפך מייד למעין אטלנטיס אבודה, מחוז חפץ רומנטי, הרפתקני ורוחני. בראיון שנתן הדלאי לאמה להיסטוריון מייקל ווד (Michael Wood) אמר הדלאי לאמה: " בימים אלו, אין איש יודע היכן שמבהאלה נמצאת. למרות שנאמר שהיא קימת, אנשים לא יכולים לראות אותה, או לתקשר איתה בדרך רגילה. אנשים מסוימים אומרים שהיא נמצאת בעולם אחר, אחרים שהיא ארץ אידיאלית, מקום של הדמיון. יש אומרים שהיא הייתה בעבר מקום אמיתי, אשר אין ניתן למצאו, אחרים מאמינים שיש פתח אל העולם ההוא ושניתן להיכנס אליו. תהה האמת אשר תהיה החיפוש אחר שמבהאלה המסורתית מתחיל כחיפוש במסע חיצוני, אשר הופך למסע חיפוש פנימי, של חקר וגילוי.
היום "שנגרילה" נתפסת הן כמקום, והן כזמן של הארת התודעה. הטיבטים אומרים שהצורך למצוא גן עדן במקום אחר הוא שמונע מאיתנו להשיגו. אם 'שנגרי לה' קימת החיפוש אחריה ממשיך". 
תפילות לאושר - גלגל תפילה טיבטי ענק, בעיר שזכתבה בתואר שנגרילה (צילום: כרמית וייס)
שנגרילה עברה דירה
הילטון עצמו אמנם טען שאין למצוא את שנגרילה על המפה , אבל זה לא הפריע למספר רב של ארצות, ערים ומחוזות לטעון שהם-הם שנגרילה האמיתית. עלונים תיירותיים בנפאל, בהוטן, טיבט ובמספר מדינות במרכז אסיה, מנפנפים במילת הקסם שנגרילה. המצטרף האחרון, והנמרץ מכולם, למרוץ אחר שנגרילה הוא מחוז יונאן (Yunnan ) בדרום סין, הגובל בטיבט ממזרח. ערים שונות במחוז זה משקיעות מאמצים רבים כדי "להוכיח" שהן שנגרילה האמיתית. הטוענים לכתר מנסים לטעון כי המתווה הגיאוגרפי שלהם תואם להפליא את התיאור על עמק פורה, אל מול פסגה הימאלאית מושלגת, דמוית חרוט. גם ריבוי הקבוצות האתניות הרבות שחיות ביונאן זו לצד זו נחשב לסימן.
המלומד הסיני ד"ר ש'ואן קה (Xuan ke) קרא את ספרו של ג'יימס הילטון, וגם את כתביו של מערבי חובב יונאן אחר, הבוטנאי ג'וזף רוק, והגיע למסקנות משלו. רוק חי ביונאן במשך עשרות שנים, בהן יצא למסעות איסוף של פריטים בוטניים הגדלים באזור (שנחשב לאחד המגוונים בעולם). לצד העיסוק הבוטני, התאהב רוק גם בקבוצות האתניות השונות ביונאן, ובין השנים 1924-1935 פרסם סדרת מאמרים אודותיהן במגזין נשיונל ג'יאוגרפיק. ככל הנראה שאב הילטון השראה מהמאמרים הללו לתיאור תושבי העמק בספרו. במסגרת הניסיונות הסיניים לאסוף הוכחות למיקומה של 'שנגרי לה' ביונאן, התפרסמו בעיתוני סין טענות כאילו ג'יימס הילטון עצמו פגש טייסים מיחידת "הנמרים המעופפים" שנחתו כביכול בעמק קסום דוגמת 'שנגרי לה', מהם שאב מידע, אלא שיחידה זו של טייסים אמריקאים מתנדבים, שלחמו לצד סין במלחמת העולם השנייה, הוקמה הרבה לאחר שהספר יצא לאור. ש'ואן קה נפגש עם מושל מחוז דיצ'ינג ( Diqing ) ב- 1995, סיפר לו את שקרא, והציע לו להכריז על העיר ( Zhōngdiàn ) ועל מחוז דיצ'ינג כולו כעל שנגרילה. התיאור האוטופי, כך העריך, יביא תיירות רבה. המושל היה אסיר תודה, והבטיח למלומד פרס הוקרה על היוזמה. המלומד צדק. השימוש בשם שנגרילה כגימיק תיירותי הקפיץ את מספר התיירים לאזור מ- 42 אלף ב- 1995 למיליון בשנת 2000. בשנת 2001 נפתח שדה התעופה "שנגרילה" בעיר ג'ונגדְיֵין, והתיירים זרמו בהמוניהם. ג'ונדיאן ראתה פריחה חסרת תקדים. ב- 2002 הגיש ראש המחוז בקשה לממשל המרכזי בבייג'ינג להחליף את שם המחוז כולו באופן רשמי לשנגרילה ו הבקשה אושרה.
בינתיים המשיך בעל הרעיון, ש’ואן קה, להמתין בסבלנות, אבל פרס ההוקרה בושש מלהגיע. המלומד הנרגז איים להסיר את ההגדרה "שנגרילה" מזונגדיאן, ולהעבירה לעיר ליג'יאנג ( Lijiang ) הסמוכה. איים - ועשה. העיר ליג'יאנג מיהרה להחליף את שם הרחוב הראשי שלה לשנגרילה, והתיירים המשיכו להציף את המקום. חוקרים והרפתקנים רבים יצאו לחפש את מיקומה הגיאוגרפי של שנגרילה, ויש הטוענים אפילו שמצאו אותה, בלב הרי ההימאליה. המיקום, כמובן, חייב להישאר סודי.
האתר החשוב ביותר בעיירה שנגרילה הוא המנזר הטיבטי סונגזאנלין, הבולט על קו הרקיע (צילום:shutonglifo)
העיירה שזכתה בתואר שנגרילה
העיירה שנגרילה (Shangri-La City), שבעבר נקראה ג'ונגדְיֵין ( Zhōngdiàn ), היא עיירה טיבטית בת 130 אלף תושבים, שרובם חיים במשקי כפר. רוב התושבים טיבטים, אבל חיים ביניהם גם בני מיעוטים מהקבוצות האתניות שבאזור: בני ליסו, בני נאש'י ובני היי. עירוב הלאומים, מתגאים תושבי האזור, הוא אחד מסימני ההיכר של שנגרילה האגדית מהספר.
סמוך לבית העתיק ביותר בשנגרילה, שגילו 400 שנים, בנו "רובע עתיק" חדש. את הדרך ריצפו באבנים, ובצדיה פורחים בתי עסק, המוכרים לתיירים פיצ'פקעס בדולר ו"חיקויים אותנטיים" במאות דולרים. הדרך מובילה אל כיכר שבה מתאספות זקנות השבט לריקודים, וכל מי שרוצה יכול להצטרף. מעבר לבתים ולשבילי האבן ניצב גלגל התפילה הגדול בעולם. על דפנותיו נוצצים בזהב ריקועים של דמויות הבודהה, ואת הגלגל עצמו ניתן להניע רק בכוחות משותפים. הגלגל נבנה ב- 2001, ומהווה עוד אטרקציה לביקור בעיר.
האתר החשוב ביותר בשנגרילה הוא המנזר הטיבטי סונגזאנלין ( Songzanlin ). חמישה קילומטרים מן העיר, בולט על קו הרקיע, ניצב המנזר המבוצר סונגזאנלין. 146 מדרגות מובילות אל פתחו, ובגובה 3,300 מטרים הטיפוס קשה. עולי רגל עושים את הדרך על הברכיים תוך השתטחות והנחת המצח על המדרגות. המקדש והמנזר שנבנו ב- 1679 מונים חמש קומות ולהן גג מוזהב מברונזה. באולם המרכזי 108 עמודים, מספר מקודש בבודהיזם, ואליו יכולים להיכנס 1,600 נזירים לתפילה. הביקור במקום מרשים מאוד. המנזר חשוך ואפל, ומלמול התפילות נשמע בו כמעט בכל שעה של היום. אור דל מסתנן מפתחים בתקרה, ומאיר רק במעט את ציורי הקיר המרהיבים של הבודהה ושל ישויות שמיימיות אחרות. במנזר מספר אולמות לימוד ותפילה, מטבח - אליו רק גברים מותרים להיכנס - בית דפוס וחדרי מגורים.
לינה בעיירה שנגרי-לה
המקדש וגלגל התפילה הענק בעיירה שנגרילה, שהפכה מעיירה קטנה ליעד תיירות פופולרי (צילום:Antoine Taveneaux)
מלון מומלץ בעיר שנגרילה (לשעבר ג'ונגדְיֵין)
מלון אינדיגו (Hotel Indigo Diqing Moonlight City) ממוקם על גבעה קטנה, קרוב למרכז שנגרילה, ומשקיף עליה מלמעלה. במלון היפהפה הזה יש 2 מסעדות, חדרים גדולים, יפים ומרווחים, רובם בעלי חלונות גדולים המשקיפים על העיר, ולחלקם גם מרפסת (שימו לב איזה חדר אתם מזמינים, כי יש גם חדרים ללא נוף).
טיול עצמאי למזרח הרחוק לחצו לרשימת יעדים »
טיול עצמאי לצפון אמריקה לחצו לרשימת היעדים »
טיול עצמאי לאוסטרליה וניו זילנד לחצו לרשימת ההצעות »
העיר ליג'יאנג ובני הדרקון השחור
העיר ליג'יאנג ( Lijiang ) , שבתיה בנויים עץ וגגותיה רעפים, היא העיר השנייה שטענה לכתר שנגרילה. מעל בריכת הדרקון השחור מתנוסס הר דרקון הירקן המושלג. מזווית זו גם הוא יכול להיכלל ברשימת ההרים שאמורים להיות דומים לזה שבספר. כאן שוכן גם ביתו של החוקר הבוטנאי ג'וזף רוק. המשמש כיום כמוזיאון לזכרו. בריכת הדרקון השחור היא המעיין ממנו נובעים המים הצלולים המזינים את תעלותיה של ליג'יאנג. בבריכה דגיגונים שחורים, עליהם מספרים בני המקום כי הם בניהם של דרקון שחור.
רחובותיה המרוצפים אבן של ליג'יאנג מלווים בתעלות מים הנחצות באין-ספור גשרים. בפארק בריכת הדרקון השחור מצוי מכון לשימור השפה של בני הנאש’י, שפת הדונגבה. השמאנים של הנאש’י הם היחידים שהכירו את השפה, והיום נותר מהם רק קומץ שמסוגל לפענח את הכתב המרתק. במכון עושים מאמץ ללמד ולפענח כמה שיותר מן הכתבים העתיקים. הכתב פיקטוגרפי (מבוסס ציורים), ציורי ואקספרסיבי, ונחמד לנסות ולנחש את משמעות הסימנים.
לינה בעיר ליג'יאנג
גלגלי המים הענקיים בכניסה לעיר העתיקה של ליג'יאנג,
העיר שטענה לכתר שנגרילה ופחות הצליחה, אבל גם ללא התואר היא מוצפת תיירים (צילום: )
מלון מומלץ בעיר ליג'יאנג
מלון זן גארדן (Lijiang Zen Garden Hotel) ממוקם בסמטה שקטה בעיר העתיקה של ליג'יאנג, והוא פונה לקהל מערבי (אחרי שיטוט בין המוני התיירים הסינים, סביר להניח שזה מה שתרצו...). צוות אדיב במיוחד מקבל את פני האורחים, החדרים פונים לגן נאה, עם מרפסת עץ נהדרת, והם נקיים ונוחים. ארוחת בוקר מערבית, תה ופינוקים מוגשים לאורחים. מומלץ בחום!
שמורות הטבע של שנגרילה
מהר מאוד צצו עוד ועוד מקומות ברחבי יונאן ובטיבט, שכל אחד מהם טוען שהוא-הוא הדבר האמיתי. המאבק על התואר ועל הזכות להשתמש בשם שנגרילה יצר יריבויות ומתיחויות שהביאו את הממשל המרכזי להכריז על שטח נרחב - שכולל את כל הטוענים לתואר יחד - כעל שמורת טבע בשטח בן 70 אלף קילומטרים רבועים, שכולה תיקרא שנגרילה. זה עבד. השם עזר למשוך תשומת לב עולמית ולגייס את אונסק"ו להכיר באזור (ששטחו גדול יותר מזה של צרפת, וחיים בו שלושה מיליון איש), כאזור שימור טבע עולמי בשם האזורים המוגנים בשלושת הנהרות המקבילים ביונאן ( Yúnnān Sānjiāngbìngliú ), שבראשו שמורת הר לאוגון Laojunshan National Geopark) ) . האזור זכה לתואר 'אתר שימור עולמי' בשנת 2003 בזכות רבגוניותו הבוטנית, ובשל העובדה שחיים בה כמה בעלי חיים נדירים כמו פנדה אדומה, עגור שחור צוואר וקופים זהובים. על שמורת הר לאוגון בכתבה אכן, יש מה לראות ויש לאן לטייל.
העיר שנגרילה משמשת נקודת יציאה למסלול עלייה לרגל לעבר הר קאווה קארפו. הדרך המקודשת בה הולכים עולי רגל, הפכה לנתיב טרקים פופולארי, המפורסם בנופים המרהיבים הנשקפים ממנו, לאורך שלושת נהרות הענק הזורמים לאורך עשרות קילומטרים במקביל, ללא מפגש: יאנגצה (Yangtze), מקונג (Mekong) וסאלווין (Salween) .
על הר קאווה קארפו בכתבה שמורות טבע על נהרות יונאן
108 קילומטרים מדרום-מזרח לשנגרילה מצויות בריכות לבנות המכונות בָּאי שְוֵוי טָאי ( Bai Shui Tai ), שפירושו "טרסות מים לבנים", והן נוצרו ממשקעים של אבן גיר. הברכות המנצנצות באור השמש ומשנות את צבעיהן לאורך היום, שוכנות בנוף עמקים מלא הוד, וכפרים טיבטיים סביבו. ייחודו של הנוף הפך אותו לאתר פולחן, ושמאנים של אנשי הנאש'י, אחד המיעוטים האתניים החיים באזור, נהגו לערוך בו טקסים ולזמן ישויות שמימיות כדי לעזור בחיזוי ובריפוי.
כתבה על נשות הנאשי
בָּאי שְוֵוי טָאי שפירושו "טרסות מים לבנים", בריכות שנוצרו ממשקעים של אבן גיר (צילום: )
עוד אטרקציה מפורסמת היא ערוץ דילוג הנמר ( Tiger Leaping Gorge), כשעתיים נסיעה משנגרילה. זהו אחד הקניונים העמוקים בעולם - 3,800 מטר, שבתחתיתו זורם נהר היאנגצה, הנהר הארוך ביותר באסיה (6,700 קילומטרים). בדרך משנגרילה לקניון דילוג הנמר, עוברים תחילה את הר הפרח המוזהב, Ha Ba בשפת בני הנאש’י, שגובהו 5,396 מטר. יש הטוענים שזהו ההר המושלג המתואר בספרו של ג'יימס הילטון, וצורתו כעלי הלוטוס.
כתבה על ערוץ דילוג הנמר
בעבור מרבית התיירים שנגרילה ה"אמיתית" שוכנת בתוככי השמורה, באגם ביטה ( Bita ) בגובה 3,500 מטר. אל האגם מסיעים את התיירים באוטובוסים חשמליים, כדי להגן על האוויר הצלול מפני זיהום ופיח. מדרכת עץ, הצפה מעל אדמה המרופדת בטחב, מובילה אל האגם. סביבו צומחים בצפיפות יערות מחטניים, ואת השקט של קדושת הטבע מפרים רק ציוצי הציפורים.
בעבור מרבית התיירים שנגרילה ה"אמיתית" שוכנת באגם ביטה, בגובה 3,500 מטר (צילום: )
אז היכן היא שנגרילה?
באם שנגרילה מצויה על פני כדור הארץ או בתוך הווייתינו, שנגרילה האוטופית, היא מקום שהותיר את החומרנות מאחוריו. האבסורד הוא, שמיתוס קיומה, משמש בידי שאיפות חומריות, לבעלי האמצעים החומריים, להגיע למקום שאינו בר השגה.
ואם היא רק מקדם מכירות טוב, גם בזה די. החיפוש אחריה מבין עשרות השנגרילה הקיימים, הוא המקביל הארצי לחיפוש הפנימי הנדרש לשם הגעה לתובנות, שעשויות להביא יום אחד לשקט הנפשי שמציעה שנגרילה.
האתר החשוב ביותר בעיירה שנגרילה הוא המנזר הטיבטי סונגזאנלין, הבולט על קו הרקיע (צילום:shutonglifo)
העיירה שזכתה בתואר שנגרילה
העיירה שנגרילה (Shangri-La City), שבעבר נקראה ג'ונגדְיֵין ( Zhōngdiàn ), היא עיירה טיבטית בת 130 אלף תושבים, שרובם חיים במשקי כפר. רוב התושבים טיבטים, אבל חיים ביניהם גם בני מיעוטים מהקבוצות האתניות שבאזור: בני ליסו, בני נאש'י ובני היי. עירוב הלאומים, מתגאים תושבי האזור, הוא אחד מסימני ההיכר של שנגרילה האגדית מהספר.
סמוך לבית העתיק ביותר בשנגרילה, שגילו 400 שנים, בנו "רובע עתיק" חדש. את הדרך ריצפו באבנים, ובצדיה פורחים בתי עסק, המוכרים לתיירים פיצ'פקעס בדולר ו"חיקויים אותנטיים" במאות דולרים. הדרך מובילה אל כיכר שבה מתאספות זקנות השבט לריקודים, וכל מי שרוצה יכול להצטרף. מעבר לבתים ולשבילי האבן ניצב גלגל התפילה הגדול בעולם. על דפנותיו נוצצים בזהב ריקועים של דמויות הבודהה, ואת הגלגל עצמו ניתן להניע רק בכוחות משותפים. הגלגל נבנה ב- 2001, ומהווה עוד אטרקציה לביקור בעיר.
האתר החשוב ביותר בשנגרילה הוא המנזר הטיבטי סונגזאנלין ( Songzanlin ). חמישה קילומטרים מן העיר, בולט על קו הרקיע, ניצב המנזר המבוצר סונגזאנלין. 146 מדרגות מובילות אל פתחו, ובגובה 3,300 מטרים הטיפוס קשה. עולי רגל עושים את הדרך על הברכיים תוך השתטחות והנחת המצח על המדרגות. המקדש והמנזר שנבנו ב- 1679 מונים חמש קומות ולהן גג מוזהב מברונזה. באולם המרכזי 108 עמודים, מספר מקודש בבודהיזם, ואליו יכולים להיכנס 1,600 נזירים לתפילה. הביקור במקום מרשים מאוד. המנזר חשוך ואפל, ומלמול התפילות נשמע בו כמעט בכל שעה של היום. אור דל מסתנן מפתחים בתקרה, ומאיר רק במעט את ציורי הקיר המרהיבים של הבודהה ושל ישויות שמיימיות אחרות. במנזר מספר אולמות לימוד ותפילה, מטבח - אליו רק גברים מותרים להיכנס - בית דפוס וחדרי מגורים.
לינה בעיירה שנגרי-לה
המקדש וגלגל התפילה הענק בעיירה שנגרילה, שהפכה מעיירה קטנה ליעד תיירות פופולרי (צילום:Antoine Taveneaux)
מלון מומלץ בעיר שנגרילה (לשעבר ג'ונגדְיֵין)
מלון אינדיגו (Hotel Indigo Diqing Moonlight City) ממוקם על גבעה קטנה, קרוב למרכז שנגרילה, ומשקיף עליה מלמעלה. במלון היפהפה הזה יש 2 מסעדות, חדרים גדולים, יפים ומרווחים, רובם בעלי חלונות גדולים המשקיפים על העיר, ולחלקם גם מרפסת (שימו לב איזה חדר אתם מזמינים, כי יש גם חדרים ללא נוף).
טיול עצמאי למזרח הרחוק לחצו לרשימת יעדים »
טיול עצמאי לצפון אמריקה לחצו לרשימת היעדים »
טיול עצמאי לאוסטרליה וניו זילנד לחצו לרשימת ההצעות »
העיר ליג'יאנג ובני הדרקון השחור
העיר ליג'יאנג ( Lijiang ) , שבתיה בנויים עץ וגגותיה רעפים, היא העיר השנייה שטענה לכתר שנגרילה. מעל בריכת הדרקון השחור מתנוסס הר דרקון הירקן המושלג. מזווית זו גם הוא יכול להיכלל ברשימת ההרים שאמורים להיות דומים לזה שבספר. כאן שוכן גם ביתו של החוקר הבוטנאי ג'וזף רוק. המשמש כיום כמוזיאון לזכרו. בריכת הדרקון השחור היא המעיין ממנו נובעים המים הצלולים המזינים את תעלותיה של ליג'יאנג. בבריכה דגיגונים שחורים, עליהם מספרים בני המקום כי הם בניהם של דרקון שחור.
רחובותיה המרוצפים אבן של ליג'יאנג מלווים בתעלות מים הנחצות באין-ספור גשרים. בפארק בריכת הדרקון השחור מצוי מכון לשימור השפה של בני הנאש’י, שפת הדונגבה. השמאנים של הנאש’י הם היחידים שהכירו את השפה, והיום נותר מהם רק קומץ שמסוגל לפענח את הכתב המרתק. במכון עושים מאמץ ללמד ולפענח כמה שיותר מן הכתבים העתיקים. הכתב פיקטוגרפי (מבוסס ציורים), ציורי ואקספרסיבי, ונחמד לנסות ולנחש את משמעות הסימנים.
לינה בעיר ליג'יאנג
גלגלי המים הענקיים בכניסה לעיר העתיקה של ליג'יאנג,
העיר שטענה לכתר שנגרילה ופחות הצליחה, אבל גם ללא התואר היא מוצפת תיירים (צילום: )
מלון מומלץ בעיר ליג'יאנג
מלון זן גארדן (Lijiang Zen Garden Hotel) ממוקם בסמטה שקטה בעיר העתיקה של ליג'יאנג, והוא פונה לקהל מערבי (אחרי שיטוט בין המוני התיירים הסינים, סביר להניח שזה מה שתרצו...). צוות אדיב במיוחד מקבל את פני האורחים, החדרים פונים לגן נאה, עם מרפסת עץ נהדרת, והם נקיים ונוחים. ארוחת בוקר מערבית, תה ופינוקים מוגשים לאורחים. מומלץ בחום!
שמורות הטבע של שנגרילה
מהר מאוד צצו עוד ועוד מקומות ברחבי יונאן ובטיבט, שכל אחד מהם טוען שהוא-הוא הדבר האמיתי. המאבק על התואר ועל הזכות להשתמש בשם שנגרילה יצר יריבויות ומתיחויות שהביאו את הממשל המרכזי להכריז על שטח נרחב - שכולל את כל הטוענים לתואר יחד - כעל שמורת טבע בשטח בן 70 אלף קילומטרים רבועים, שכולה תיקרא שנגרילה. זה עבד. השם עזר למשוך תשומת לב עולמית ולגייס את אונסק"ו להכיר באזור (ששטחו גדול יותר מזה של צרפת, וחיים בו שלושה מיליון איש), כאזור שימור טבע עולמי בשם האזורים המוגנים בשלושת הנהרות המקבילים ביונאן ( Yúnnān Sānjiāngbìngliú ), שבראשו שמורת הר לאוגון Laojunshan National Geopark) ) . האזור זכה לתואר 'אתר שימור עולמי' בשנת 2003 בזכות רבגוניותו הבוטנית, ובשל העובדה שחיים בה כמה בעלי חיים נדירים כמו פנדה אדומה, עגור שחור צוואר וקופים זהובים. על שמורת הר לאוגון בכתבה אכן, יש מה לראות ויש לאן לטייל.
העיר שנגרילה משמשת נקודת יציאה למסלול עלייה לרגל לעבר הר קאווה קארפו. הדרך המקודשת בה הולכים עולי רגל, הפכה לנתיב טרקים פופולארי, המפורסם בנופים המרהיבים הנשקפים ממנו, לאורך שלושת נהרות הענק הזורמים לאורך עשרות קילומטרים במקביל, ללא מפגש: יאנגצה (Yangtze), מקונג (Mekong) וסאלווין (Salween) .
על הר קאווה קארפו בכתבה שמורות טבע על נהרות יונאן
108 קילומטרים מדרום-מזרח לשנגרילה מצויות בריכות לבנות המכונות בָּאי שְוֵוי טָאי ( Bai Shui Tai ), שפירושו "טרסות מים לבנים", והן נוצרו ממשקעים של אבן גיר. הברכות המנצנצות באור השמש ומשנות את צבעיהן לאורך היום, שוכנות בנוף עמקים מלא הוד, וכפרים טיבטיים סביבו. ייחודו של הנוף הפך אותו לאתר פולחן, ושמאנים של אנשי הנאש'י, אחד המיעוטים האתניים החיים באזור, נהגו לערוך בו טקסים ולזמן ישויות שמימיות כדי לעזור בחיזוי ובריפוי.
כתבה על נשות הנאשי
בָּאי שְוֵוי טָאי שפירושו "טרסות מים לבנים", בריכות שנוצרו ממשקעים של אבן גיר (צילום: )
עוד אטרקציה מפורסמת היא ערוץ דילוג הנמר ( Tiger Leaping Gorge), כשעתיים נסיעה משנגרילה. זהו אחד הקניונים העמוקים בעולם - 3,800 מטר, שבתחתיתו זורם נהר היאנגצה, הנהר הארוך ביותר באסיה (6,700 קילומטרים). בדרך משנגרילה לקניון דילוג הנמר, עוברים תחילה את הר הפרח המוזהב, Ha Ba בשפת בני הנאש’י, שגובהו 5,396 מטר. יש הטוענים שזהו ההר המושלג המתואר בספרו של ג'יימס הילטון, וצורתו כעלי הלוטוס.
כתבה על ערוץ דילוג הנמר
בעבור מרבית התיירים שנגרילה ה"אמיתית" שוכנת בתוככי השמורה, באגם ביטה ( Bita ) בגובה 3,500 מטר. אל האגם מסיעים את התיירים באוטובוסים חשמליים, כדי להגן על האוויר הצלול מפני זיהום ופיח. מדרכת עץ, הצפה מעל אדמה המרופדת בטחב, מובילה אל האגם. סביבו צומחים בצפיפות יערות מחטניים, ואת השקט של קדושת הטבע מפרים רק ציוצי הציפורים.
בעבור מרבית התיירים שנגרילה ה"אמיתית" שוכנת באגם ביטה, בגובה 3,500 מטר (צילום: )
אז היכן היא שנגרילה?
באם שנגרילה מצויה על פני כדור הארץ או בתוך הווייתינו, שנגרילה האוטופית, היא מקום שהותיר את החומרנות מאחוריו. האבסורד הוא, שמיתוס קיומה, משמש בידי שאיפות חומריות, לבעלי האמצעים החומריים, להגיע למקום שאינו בר השגה.
ואם היא רק מקדם מכירות טוב, גם בזה די. החיפוש אחריה מבין עשרות השנגרילה הקיימים, הוא המקביל הארצי לחיפוש הפנימי הנדרש לשם הגעה לתובנות, שעשויות להביא יום אחד לשקט הנפשי שמציעה שנגרילה.
העיירה שנגרילה (Shangri-La City), שבעבר נקראה ג'ונגדְיֵין ( Zhōngdiàn ), היא עיירה טיבטית בת 130 אלף תושבים, שרובם חיים במשקי כפר. רוב התושבים טיבטים, אבל חיים ביניהם גם בני מיעוטים מהקבוצות האתניות שבאזור: בני ליסו, בני נאש'י ובני היי. עירוב הלאומים, מתגאים תושבי האזור, הוא אחד מסימני ההיכר של שנגרילה האגדית מהספר.
לינה בעיירה שנגרי-לה
המקדש וגלגל התפילה הענק בעיירה שנגרילה, שהפכה מעיירה קטנה ליעד תיירות פופולרי (צילום:Antoine Taveneaux)
מלון מומלץ בעיר שנגרילה (לשעבר ג'ונגדְיֵין) מלון אינדיגו (Hotel Indigo Diqing Moonlight City) ממוקם על גבעה קטנה, קרוב למרכז שנגרילה, ומשקיף עליה מלמעלה. במלון היפהפה הזה יש 2 מסעדות, חדרים גדולים, יפים ומרווחים, רובם בעלי חלונות גדולים המשקיפים על העיר, ולחלקם גם מרפסת (שימו לב איזה חדר אתם מזמינים, כי יש גם חדרים ללא נוף).
טיול עצמאי למזרח הרחוק לחצו לרשימת יעדים » טיול עצמאי לצפון אמריקה לחצו לרשימת היעדים » טיול עצמאי לאוסטרליה וניו זילנד לחצו לרשימת ההצעות »
העיר ליג'יאנג ובני הדרקון השחור
העיר ליג'יאנג ( Lijiang ) , שבתיה בנויים עץ וגגותיה רעפים, היא העיר השנייה שטענה לכתר שנגרילה. מעל בריכת הדרקון השחור מתנוסס הר דרקון הירקן המושלג. מזווית זו גם הוא יכול להיכלל ברשימת ההרים שאמורים להיות דומים לזה שבספר. כאן שוכן גם ביתו של החוקר הבוטנאי ג'וזף רוק. המשמש כיום כמוזיאון לזכרו. בריכת הדרקון השחור היא המעיין ממנו נובעים המים הצלולים המזינים את תעלותיה של ליג'יאנג. בבריכה דגיגונים שחורים, עליהם מספרים בני המקום כי הם בניהם של דרקון שחור.
רחובותיה המרוצפים אבן של ליג'יאנג מלווים בתעלות מים הנחצות באין-ספור גשרים. בפארק בריכת הדרקון השחור מצוי מכון לשימור השפה של בני הנאש’י, שפת הדונגבה. השמאנים של הנאש’י הם היחידים שהכירו את השפה, והיום נותר מהם רק קומץ שמסוגל לפענח את הכתב המרתק. במכון עושים מאמץ ללמד ולפענח כמה שיותר מן הכתבים העתיקים. הכתב פיקטוגרפי (מבוסס ציורים), ציורי ואקספרסיבי, ונחמד לנסות ולנחש את משמעות הסימנים.
לינה בעיר ליג'יאנג
גלגלי המים הענקיים בכניסה לעיר העתיקה של ליג'יאנג,
העיר שטענה לכתר שנגרילה ופחות הצליחה, אבל גם ללא התואר היא מוצפת תיירים (צילום: )
מלון מומלץ בעיר ליג'יאנג
מלון זן גארדן (Lijiang Zen Garden Hotel) ממוקם בסמטה שקטה בעיר העתיקה של ליג'יאנג, והוא פונה לקהל מערבי (אחרי שיטוט בין המוני התיירים הסינים, סביר להניח שזה מה שתרצו...). צוות אדיב במיוחד מקבל את פני האורחים, החדרים פונים לגן נאה, עם מרפסת עץ נהדרת, והם נקיים ונוחים. ארוחת בוקר מערבית, תה ופינוקים מוגשים לאורחים. מומלץ בחום!
שמורות הטבע של שנגרילה
מהר מאוד צצו עוד ועוד מקומות ברחבי יונאן ובטיבט, שכל אחד מהם טוען שהוא-הוא הדבר האמיתי. המאבק על התואר ועל הזכות להשתמש בשם שנגרילה יצר יריבויות ומתיחויות שהביאו את הממשל המרכזי להכריז על שטח נרחב - שכולל את כל הטוענים לתואר יחד - כעל שמורת טבע בשטח בן 70 אלף קילומטרים רבועים, שכולה תיקרא שנגרילה. זה עבד. השם עזר למשוך תשומת לב עולמית ולגייס את אונסק"ו להכיר באזור (ששטחו גדול יותר מזה של צרפת, וחיים בו שלושה מיליון איש), כאזור שימור טבע עולמי בשם האזורים המוגנים בשלושת הנהרות המקבילים ביונאן ( Yúnnān Sānjiāngbìngliú ), שבראשו שמורת הר לאוגון Laojunshan National Geopark) ) . האזור זכה לתואר 'אתר שימור עולמי' בשנת 2003 בזכות רבגוניותו הבוטנית, ובשל העובדה שחיים בה כמה בעלי חיים נדירים כמו פנדה אדומה, עגור שחור צוואר וקופים זהובים. על שמורת הר לאוגון בכתבה אכן, יש מה לראות ויש לאן לטייל.
העיר שנגרילה משמשת נקודת יציאה למסלול עלייה לרגל לעבר הר קאווה קארפו. הדרך המקודשת בה הולכים עולי רגל, הפכה לנתיב טרקים פופולארי, המפורסם בנופים המרהיבים הנשקפים ממנו, לאורך שלושת נהרות הענק הזורמים לאורך עשרות קילומטרים במקביל, ללא מפגש: יאנגצה (Yangtze), מקונג (Mekong) וסאלווין (Salween) .
על הר קאווה קארפו בכתבה שמורות טבע על נהרות יונאן
108 קילומטרים מדרום-מזרח לשנגרילה מצויות בריכות לבנות המכונות בָּאי שְוֵוי טָאי ( Bai Shui Tai ), שפירושו "טרסות מים לבנים", והן נוצרו ממשקעים של אבן גיר. הברכות המנצנצות באור השמש ומשנות את צבעיהן לאורך היום, שוכנות בנוף עמקים מלא הוד, וכפרים טיבטיים סביבו. ייחודו של הנוף הפך אותו לאתר פולחן, ושמאנים של אנשי הנאש'י, אחד המיעוטים האתניים החיים באזור, נהגו לערוך בו טקסים ולזמן ישויות שמימיות כדי לעזור בחיזוי ובריפוי.
כתבה על נשות הנאשי
בָּאי שְוֵוי טָאי שפירושו "טרסות מים לבנים", בריכות שנוצרו ממשקעים של אבן גיר (צילום: )
עוד אטרקציה מפורסמת היא ערוץ דילוג הנמר ( Tiger Leaping Gorge), כשעתיים נסיעה משנגרילה. זהו אחד הקניונים העמוקים בעולם - 3,800 מטר, שבתחתיתו זורם נהר היאנגצה, הנהר הארוך ביותר באסיה (6,700 קילומטרים). בדרך משנגרילה לקניון דילוג הנמר, עוברים תחילה את הר הפרח המוזהב, Ha Ba בשפת בני הנאש’י, שגובהו 5,396 מטר. יש הטוענים שזהו ההר המושלג המתואר בספרו של ג'יימס הילטון, וצורתו כעלי הלוטוס.
כתבה על ערוץ דילוג הנמר
בעבור מרבית התיירים שנגרילה ה"אמיתית" שוכנת בתוככי השמורה, באגם ביטה ( Bita ) בגובה 3,500 מטר. אל האגם מסיעים את התיירים באוטובוסים חשמליים, כדי להגן על האוויר הצלול מפני זיהום ופיח. מדרכת עץ, הצפה מעל אדמה המרופדת בטחב, מובילה אל האגם. סביבו צומחים בצפיפות יערות מחטניים, ואת השקט של קדושת הטבע מפרים רק ציוצי הציפורים.
בעבור מרבית התיירים שנגרילה ה"אמיתית" שוכנת באגם ביטה, בגובה 3,500 מטר (צילום: )
אז היכן היא שנגרילה?
באם שנגרילה מצויה על פני כדור הארץ או בתוך הווייתינו, שנגרילה האוטופית, היא מקום שהותיר את החומרנות מאחוריו. האבסורד הוא, שמיתוס קיומה, משמש בידי שאיפות חומריות, לבעלי האמצעים החומריים, להגיע למקום שאינו בר השגה.
ואם היא רק מקדם מכירות טוב, גם בזה די. החיפוש אחריה מבין עשרות השנגרילה הקיימים, הוא המקביל הארצי לחיפוש הפנימי הנדרש לשם הגעה לתובנות, שעשויות להביא יום אחד לשקט הנפשי שמציעה שנגרילה.
לינה בעיר ליג'יאנג
העיר שטענה לכתר שנגרילה ופחות הצליחה, אבל גם ללא התואר היא מוצפת תיירים
מלון מומלץ בעיר ליג'יאנג
מלון זן גארדן (Lijiang Zen Garden Hotel) ממוקם בסמטה שקטה בעיר העתיקה של ליג'יאנג, והוא פונה לקהל מערבי (אחרי שיטוט בין המוני התיירים הסינים, סביר להניח שזה מה שתרצו...). צוות אדיב במיוחד מקבל את פני האורחים, החדרים פונים לגן נאה, עם מרפסת עץ נהדרת, והם נקיים ונוחים. ארוחת בוקר מערבית, תה ופינוקים מוגשים לאורחים. מומלץ בחום!
שמורות הטבע של שנגרילה
מהר מאוד צצו עוד ועוד מקומות ברחבי יונאן ובטיבט, שכל אחד מהם טוען שהוא-הוא הדבר האמיתי. המאבק על התואר ועל הזכות להשתמש בשם שנגרילה יצר יריבויות ומתיחויות שהביאו את הממשל המרכזי להכריז על שטח נרחב - שכולל את כל הטוענים לתואר יחד - כעל שמורת טבע בשטח בן 70 אלף קילומטרים רבועים, שכולה תיקרא שנגרילה. זה עבד. השם עזר למשוך תשומת לב עולמית ולגייס את אונסק"ו להכיר באזור (ששטחו גדול יותר מזה של צרפת, וחיים בו שלושה מיליון איש), כאזור שימור טבע עולמי בשם האזורים המוגנים בשלושת הנהרות המקבילים ביונאן ( Yúnnān Sānjiāngbìngliú ), שבראשו שמורת הר לאוגון Laojunshan National Geopark) ) . האזור זכה לתואר 'אתר שימור עולמי' בשנת 2003 בזכות רבגוניותו הבוטנית, ובשל העובדה שחיים בה כמה בעלי חיים נדירים כמו פנדה אדומה, עגור שחור צוואר וקופים זהובים. על שמורת הר לאוגון בכתבה אכן, יש מה לראות ויש לאן לטייל.
העיר שנגרילה משמשת נקודת יציאה למסלול עלייה לרגל לעבר הר קאווה קארפו. הדרך המקודשת בה הולכים עולי רגל, הפכה לנתיב טרקים פופולארי, המפורסם בנופים המרהיבים הנשקפים ממנו, לאורך שלושת נהרות הענק הזורמים לאורך עשרות קילומטרים במקביל, ללא מפגש: יאנגצה (Yangtze), מקונג (Mekong) וסאלווין (Salween) .
על הר קאווה קארפו בכתבה שמורות טבע על נהרות יונאן
108 קילומטרים מדרום-מזרח לשנגרילה מצויות בריכות לבנות המכונות בָּאי שְוֵוי טָאי ( Bai Shui Tai ), שפירושו "טרסות מים לבנים", והן נוצרו ממשקעים של אבן גיר. הברכות המנצנצות באור השמש ומשנות את צבעיהן לאורך היום, שוכנות בנוף עמקים מלא הוד, וכפרים טיבטיים סביבו. ייחודו של הנוף הפך אותו לאתר פולחן, ושמאנים של אנשי הנאש'י, אחד המיעוטים האתניים החיים באזור, נהגו לערוך בו טקסים ולזמן ישויות שמימיות כדי לעזור בחיזוי ובריפוי.
כתבה על נשות הנאשי
בָּאי שְוֵוי טָאי שפירושו "טרסות מים לבנים", בריכות שנוצרו ממשקעים של אבן גיר (צילום: )
עוד אטרקציה מפורסמת היא ערוץ דילוג הנמר ( Tiger Leaping Gorge), כשעתיים נסיעה משנגרילה. זהו אחד הקניונים העמוקים בעולם - 3,800 מטר, שבתחתיתו זורם נהר היאנגצה, הנהר הארוך ביותר באסיה (6,700 קילומטרים). בדרך משנגרילה לקניון דילוג הנמר, עוברים תחילה את הר הפרח המוזהב, Ha Ba בשפת בני הנאש’י, שגובהו 5,396 מטר. יש הטוענים שזהו ההר המושלג המתואר בספרו של ג'יימס הילטון, וצורתו כעלי הלוטוס.
כתבה על ערוץ דילוג הנמר
בעבור מרבית התיירים שנגרילה ה"אמיתית" שוכנת בתוככי השמורה, באגם ביטה ( Bita ) בגובה 3,500 מטר. אל האגם מסיעים את התיירים באוטובוסים חשמליים, כדי להגן על האוויר הצלול מפני זיהום ופיח. מדרכת עץ, הצפה מעל אדמה המרופדת בטחב, מובילה אל האגם. סביבו צומחים בצפיפות יערות מחטניים, ואת השקט של קדושת הטבע מפרים רק ציוצי הציפורים.
בעבור מרבית התיירים שנגרילה ה"אמיתית" שוכנת באגם ביטה, בגובה 3,500 מטר (צילום: )
העיר שנגרילה משמשת נקודת יציאה למסלול עלייה לרגל לעבר הר קאווה קארפו. הדרך המקודשת בה הולכים עולי רגל, הפכה לנתיב טרקים פופולארי, המפורסם בנופים המרהיבים הנשקפים ממנו, לאורך שלושת נהרות הענק הזורמים לאורך עשרות קילומטרים במקביל,
כתבה על נשות הנאשי
כתבה על ערוץ דילוג הנמר
 |
אודות הכותבת דינה היימן, בעלת תואר ראשון בגיאוגרפיה, סוציולוגיה ואנתרופולוגיה, ותואר שני בסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, בדגש על לימודי נשים. מדריכת טיולים ומרצה על סין ועל מדינות מזרח אסיה, בנושאים הקשורים בנשים ואודות חברות מטריליניות. על סיפור טיולה עם אחיה אלי ז"ל כתבה בספרה צברים על דרך המשי. לאתר של דינה |
