מבשלים סיפור: בישול בשטח –
סיפורים והגיגים על מטיילים, טיולים ובישולים
מאת: אמיר גור
משחר ימי האנושות נהגו בני האדם להקריא סיפורים זה לזה סביב המדורה. לנו, המטיילים, לא תמיד יש מדורה, אבל גזייה יש, וארוחת ערב יש ויש. הזמן שבו מבשלים או מחכים לאוכל, ובמיוחד אחרי האוכל, זהו הזמן שבו הכי טוב לקרוא, להקריא ולספר סיפורים. טרקים ואוכל הולכים יד ביד. בבית אני לא בשלן גדול, אפילו די קטן. אבל בשטח, בישול על גזייה הוא חלק מהכיף, מהאתגר ומהזיכרונות של חווית הטיול שלי, היכן שלא יהיה.
.jpg)
טיולי אקטיב - אופניים, שייט והליכה לחצו לרשימת יעדים »
טיול עצמאי למדינות אירופה לחצו לרשימת היעדים »
טיולים לאמריקה הצפונית לחצו לרשימת היעדים »
שקיעה טסמנית
כשפגשתי את הסטר ההולנדית בטסמניה [1], היא הזדרזה ליידע אותי בשתי עובדות חשובות: האחת - היא צועדת מהר בטרק ומקווה שלא אעכב אותה. השנייה - היא שפית למופת, משקיעה המון בבישול, ובמיוחד בטרקים. כשערכנו קניות לקראת הטרק, ניכר בה שהיא אכן משקיענית, שכן היא השקיעה בתרמילי הרבה מאוד מצרכי מותרות.
לזכותה ייאמר שהיא אכן צעדה בזריזות. רק במאמצים רבים הצלחתי לשמור על הקצב שלה ולהגיע בזמן לארוחת הערב. הסטר השתלטה על העניינים, יצרה מטבח שטח מקצועי משתי הגזיות שלנו והתחילה לעבוד. הגענו לשלב ההמתנה, בו האוכל מתבשל, והתחלתי להקריא לה סיפורים קצרים של מאיר שלו, שתרגמתי עבורה סימולטנית. את פניה לא ראיתי, כיוון שבינינו חצצה אש הגזיות, אבל מדי פעם, נחירת צחוק מתוזמנת, שכנעה אותי שהיא מתחברת לסיפור.
אחרי חצי שעה של הקראת סיפורים באנגלית שבורה, כבתה אחת הגזיות. נגמר הגז. הנחתי את הספר והבטתי בפניה הישנות של הסטר. מסתבר שהבשלנית המשקיענית שקעה בשינה עמוקה אחרי שתי דקות של הקראה. שני התבשילים נשרפו ואחד ממכלי הגז התרוקן. זאת ועוד – הסתבר לי שאת ההולנדית המעופפת אי אפשר להעיר בצעקות או באיומים, ושאת האוכל השרוף והכלים המושחרים איאלץ לשטוף לבד, לפני שאשקיע בעצמי בארוחת ערב מושקעת... של לחם עם גבינה צהובה וירקות.
עוד על הטיול בטסמניה בכתבה טסמניה - ארץ רדופת שדים
כותב שורות אלו בטרק בטסמניה (צילום: אמיר גור)
הייטק טרק
בעת שטיילתי ב ניו-זילנד, זכור לי שהצטרף אלי "הייטקיסט" ישראלי, שזה עתה נחת ביבשת, והתלהב להצטרף לטרק "אמיתי". הוא נכנס לחנות ציוד סמוכה "רק לבדוק משהו", ויצא עם זוג נעלי טרקים יקרות ומכנסי דגמ"ח חדשים. כשיצאנו לערוך קניות לטרק, הוא אסף לעגלתו לחמניות, חומוס, נקניק וזיתים, כדי להכין סנדוויצ'ים לארבעה ימים, כמובן. לבוקר הוא חשב על שקיות שוקו, "כמו בקייטנה", ובערב אולי נפנק את עצמנו בארוחה חמה, באיזו מסעדת דרכים נחמדה – "נאכל בחוץ", מה שנקרא. אבל במהרה הוא הבין שלא בבית ספרינו: מיכל גז, סיר ומחבת קטנה, קצת תבלינים, ומינימום פסטה או אורז. בלי זה אין ממש טיול.
וכל-כך למה? הרי הכיף האמיתי בטיול הם הנופים, הטבע, החברותא וה"לספר על זה לחבר'ה", לא? כן, בוודאי. אבל הזמן שבו לומדים להעריך את כל אלו הוא הזמן שבו אנו עוצרים מהם, לוקחים הפסקה. הזמן שבו מנקים את הראש, יושבים סביב המדורה המלאכותית שמדמה הגזייה שלנו, מבשלים ומחליפים חוויות. מבשלים מזון, ומבשלים סיפורים. שיהיה מה לספר.
כותב שורות אלו בפסגת טרק מילפורד בניו זילנד (צילום: אמיר גור)
נס פחית הגז
לטרק הוואי-ווש בחבל הוארז שב פרו יצאנו, יוסי ואני, עם הבנזינייה החדשה שלו, והגזייה שלי כגיבוי. הצטיידנו בכמות מספקת של דלק, אבל עבור הגזייה לא טרחנו לקנות מיכל חדש, ויצאנו עם שאריות המיכל מהטרק הקודם. כמובן שחוקי מרפי פעלו היטב – הבנזינייה התקלקלה ונשארנו עם כמות מספקת של דלק, אבל ללא אמצעי בישול, מלבד גזייה ומכל חצי גמור – בפסגות של 5,000 מטר בהן הגזייה יעילה פחות.
שמונה ימים, שני אנשים, שתי ארוחות על גזייה ביום, ואפילו על תה קוקה של בוקר לא ויתרנו. בבוקר היום האחרון נגמר הגז... באמצע הכנת התה, ויוסי ואני חגגנו את סופו של נס פחית הגז בתה קר ועוגיות שבורות.
כותב שורות אלו משקיע בהכנת קוקטייל בטרק הוואי ווש
טיולי אקטיב - אופניים, שייט והליכה לחצו לרשימת יעדים »
טיול עצמאי למדינות אירופה לחצו לרשימת היעדים »
טיולים לאמריקה הצפונית לחצו לרשימת היעדים »
טרק קולינרי
לא, לא צריך לבשל כל ארוחה, במיוחד בטרק ארוך בו רוצים לחסוך בגז או דלק. דייסה בבוקר היא לא הכרח, וארוחת צהריים יכולה להיות לחם עם טונה וירקות. אבל להסתובב ארבעה ימים בין הרים ובין סלעים ולאכול כמו "סטודנט רווק שסיים את הפיצה שהיתה במקפיא" – זה לא לעניין.
אז מה כן? כך אמור להיראות יום בטרק, מבחינה קולינרית:
ארוחת בוקר
משהו חם לשתות עם עוגיות, דגנים או ביסקוויטים. חדשות מפתיעות: יש עוד משקאות חוץ מקפה שחור, תה או נס עם אבקת חלב. באמת שיש. ניסיתם פעם להעיר את חברכם לטיול עם צ'אי מסאלה, או משקה תפוח וקינמון בבוקר? כמובן, אם יש קצת יותר זמן, גז ומצרכים, אין יותר טוב מלהכין דייסה של בוקר ואפילו פנקייק או שקשוקה, לבוקר ראשון של טרק שבו עוד היו לכם ביצים להחזיק ביצים.
בראנצ'
לחם עם גבינה צהובה, או טונה, או ירקות, או גם וגם. ידעתם את זה לבד, בשביל זה אתם לא צריכים אותי. אבל כדאי לזכור שחטיפי דגנים, חטיפי אנרגיה, חטיפי מוזלי וכל קרובי משפחתם, גם הם דרך מעולה להעביר קצת רעב של בוקר מאוחר.
ארוחת צהריים
אם יש קצת זמן וסבלנות, אפשר להשקיע בארוחת צהריים. אם לא בארוחה חמה על גזייה, לפחות בסלט שהוא ארוחה. סלט טונה ותפוחי עץ הוא קל להכנה, משביע למדי ומנצל את תפוחי העץ הירקרקים שקרצו לכם בסופרמרקט אבל עוד לא עשיתם בהם שימוש.
ארוחת ערב
זה הזמן להתפנק, לפנק ולהשקיע באוכל. היום שלכם הסתיים כשהאור דעך, ועכשיו יש ערב ארוך. הערב בטרקים הוא תמיד ארוך. גם כשעייפים, אין סיכוי שתשנו משקיעת החמה ועד זריחתה, ובינינו – גם אין הרבה סיכוי שתתחילו לצעוד עם זריחתה. מכירים אתכם...
אז איך מתפנקים? תבלינים זה חצי מהסוד. ארגנו לכם ערכת תבלינים קבועה, ודאגו להשלים את החסר. אפילו פסטה פשוטה או אורז לבן, ירוויחו המון מטבליית תיבול של קנור, למשל. החצי השני של הסוד, זה לגוון במתכונים, ואפילו לתכנן מראש. לשים עין מראש על מתכון שבא לכם להפתיע איתו, וכשהחבר'ה קונים רוטב עגבניות בשקית, להשחיל לעגלה בוטנים קלויים ורוטב סויה, לפאד-תאי שאתם פוזלים לכיוונו, למשל.
ארוחת לילה
ארוחה חמה בערב זה הבסיס לסיום נאות של יום בטרק. אחרי הארוחה יש רביצה שמטרתה להחליף חוויות, וכאמור לבשל סיפורים. אחרי השקט שאחרי, יש מקום לסיבוב נוסף: קינוח, שתייה חמה, או גם וגם. מה אתם אומרים על תבשיל תפוחים מתוקים או בננה מבושלת בשוקולד? אלו מתכונים ממש פשוטים, שגם לא מצריכים יותר מדי בישול. לא נראה לכם? אז מה לגבי נס קפה עם שוקולד לבן, אייריש קופי או סיידר חם?
בישול בקניון קולורדו, ארצות הברית (צילום: איציק ושוש יוגב)
הכנסת האורחים של אבו תחמן
בסופו של מסלול באחד מנחלי ים המלח מהצד הירדני, פגשנו – יוסי ואני, בבדואי מקומי, שישב ליד מדורה ובישל קפה. נענינו בשמחה להזמנתו להצטרף. קצת הופתענו כשהוא שאל אם יש לנו כוסות, אבל הוצאנו אותן בשמחה ושתינו מהקפה של אבו תחמן. בהמשך, ביקש מאיתנו אבו תחמן גם עוגיות, וביחד חיסלנו את שארית המזון שלי ושל יוסי.
כשפנינו ללכת, הודיע לנו אבו תחמן שהוא המוכתר האזורי, ואסור לנו לישון לבדנו בשטח. בגלל הצבועים, כמובן. נאלצנו ללוות אותו אל המאהל שלו, להכנסת אורחים אותנטית עד הבוקר – אז כבר תחלוף סכנת הצבועים. בארוחת הערב, הופתענו שוב. המרכיב העיקרי של הארוחה היה דגים. ולא דגים טריים, אלא דגים מקופסאות שימורים.
למחרת בבוקר, הודיע לנו אבו תחמן שהוא ילווה אותנו לכביש, בו נוכל לתפוס טרמפ, אבל רק אחרי שנשלם לו עבור האירוח כמה דינרים ירדנים. מאחר שהוא המוכתר האזורי, ובאמת התארחנו במאהל שלו, שילמנו ופנינו להיפרד כידידים. אבל אבו תחמן לא שיחרר אותנו בקלות. לסיום, הוא בקש גם מתנת ידידות – את המשקפת של יוסי. בשלב זה כבר נאלצנו לעמוד על שלנו, והסברנו לו בערבית עילגת שאצלנו נהוג בעיקר להגיד תודה על הכנסת אורחים, והמשקפת נשארה בתיק. את שמו האמיתי אנחנו כבר לא זוכרים, אבל בישראל מכירים אותו עכשיו בשם שאנחנו נתנו לו – אבו תחמן.
(צילום: אמיר גור)
טיולי אקטיב - אופניים, שייט והליכה לחצו לרשימת יעדים »
טיול עצמאי למדינות אירופה לחצו לרשימת היעדים »
טיולים לאמריקה הצפונית לחצו לרשימת היעדים »
אז מה אוכלים הערב?
דווקא בגלל שאני לא בשלן גדול, ומנגד אני כן נהנה להשקיע בבישול בטרקים, חשבתי על הצורך לאסוף מתכונים פשוטים וטעימים, המתאימים לתנאי שטח, לתרמילאים ומטיילים. ספרון קטן, שייכנס בערכת הגזייה שלי. ולא רק שלי: שייכנס בערכת הגזייה של כל אותם מטיילים אובדי אצות, שיש להם שביל ויש להם גזייה, אבל אין להם מושג.
נכון, קל להכין פסטה, או מרק עוף מאבקה ולטבול בו לחם. אבל לפעמים מתחשק להתפנק עם ארוחה טובה. לצאת לטרק של ארבעה ימים שהם גם הרפתקת שטח, אבל גם חוויה קולינרית. זה לא קשה: צריך רק עוד כמה תבלינים, קצת הכנה מראש, לוודא שיש מספיק גז או דלק וכמובן – להצטייד בספר מתכונים, כזה שאתם יכולים לקחת איתכם בתרמיל.
הנה כמה מתכונים לדוגמה:
אורז עם פירות יבשים
אורז מבושל רגיל
1 בצל
פירות יבשים לפי הטעם (אגוזים, צימוקים, שזיפים מיובשים וכו')
1 כפית קינמון, 1 כפית קוקוס, 2 כפות סירופ מייפל (אפשר את כל השלושה ואפשר גם בלעדיהם)
מכינים את האורז. מטגנים בנפרד בצל קצוץ ואת הפירות היבשים. לאוהבי אורז מתקתק אפשר להוסיף מעט קינמון וקוקוס. כשהאורז מוכן מוסיפים את הפירות היבשים, סירופ המייפל, מערבבים ומגישים.
סלט טונה ותפוח עץ בצל קטן או בצל ירוק
1 קופסת טונה בשמן
חצי תפוח
כף שמן זית
מלח ופלפל שחור
כפית חרדל (לא חובה)
קוצצים את הבצל ומערבבים עם חבילת טונה. חותכים את התפוח לקוביות קטנות ומוסיפים. מתבלים בשמן זית, מלח ופלפל, ואם יש לכם - חרדל.
קינוח בננות "פלמבה" [2]2 בננות חתוכות לפרוסות
3 כפות סוכר
2 כפות וויסקי (אפשר להחליף במשקה אלכוהולי אחר)
50 גר' שוקולד שבור לחתיכות
מחממים סיר יבש (בלי שאריות מים) על האש, ומוסיפים את הסוכר. ברגע שהסוכר נמס והופך נוזלי מוסיפים את פרוסות הבננות וכ-2 כפות מים. הסוכר מתגבש עקב הקירור הפתאומי, אבל לאחר מעט בישול הוא יסתדר. אם יש חשש לשריפת התבשיל, אפשר להוסיף עוד טיפה מים. לאחר כשתי דקות בישול, כאשר הבננות הופכות רכות מוסיפים את הוויסקי, ובשלב זה ניתן להצית את אדי הוויסקי. מכבים את האש, משליכים את פירורי השוקולד פנימה ואוכלים בהנאה.
נבות תמרי ואמיר גור מפגינים ביצועים (צילום: אמיר גור)
[1] טסמניה הוא אי השייך לאוסטרליה ונמצא מדרום לחופיה הדרום-מזרחיים. מידע נוסף בכתבה טסמניה- ארץ רדופת שדים.
[2] פלמבה (Flambé ) היא שיטת בישול, בה מוסיפים אלכוהול למחבת חמה ליצירת להבות אש.
כותב הכתבה הוציא לאור את הספרון "על הגזייה – מתכונים שהולכים איתך", ביחד עם רויטל סלומון והשף נבות תמרי. הספרון כולל כ-70 מתכוני גזייה ושטח ועוד טיפים וסיפורים לשעת הבישול.
כתבות נוספות
נס פחית הגז
לטרק הוואי-ווש בחבל הוארז שב פרו יצאנו, יוסי ואני, עם הבנזינייה החדשה שלו, והגזייה שלי כגיבוי. הצטיידנו בכמות מספקת של דלק, אבל עבור הגזייה לא טרחנו לקנות מיכל חדש, ויצאנו עם שאריות המיכל מהטרק הקודם. כמובן שחוקי מרפי פעלו היטב – הבנזינייה התקלקלה ונשארנו עם כמות מספקת של דלק, אבל ללא אמצעי בישול, מלבד גזייה ומכל חצי גמור – בפסגות של 5,000 מטר בהן הגזייה יעילה פחות.
שמונה ימים, שני אנשים, שתי ארוחות על גזייה ביום, ואפילו על תה קוקה של בוקר לא ויתרנו. בבוקר היום האחרון נגמר הגז... באמצע הכנת התה, ויוסי ואני חגגנו את סופו של נס פחית הגז בתה קר ועוגיות שבורות.
כותב שורות אלו משקיע בהכנת קוקטייל בטרק הוואי ווש
טיולי אקטיב - אופניים, שייט והליכה לחצו לרשימת יעדים »
טיול עצמאי למדינות אירופה לחצו לרשימת היעדים »
טיולים לאמריקה הצפונית לחצו לרשימת היעדים »
טרק קולינרי
לא, לא צריך לבשל כל ארוחה, במיוחד בטרק ארוך בו רוצים לחסוך בגז או דלק. דייסה בבוקר היא לא הכרח, וארוחת צהריים יכולה להיות לחם עם טונה וירקות. אבל להסתובב ארבעה ימים בין הרים ובין סלעים ולאכול כמו "סטודנט רווק שסיים את הפיצה שהיתה במקפיא" – זה לא לעניין.
אז מה כן? כך אמור להיראות יום בטרק, מבחינה קולינרית:
ארוחת בוקר
משהו חם לשתות עם עוגיות, דגנים או ביסקוויטים. חדשות מפתיעות: יש עוד משקאות חוץ מקפה שחור, תה או נס עם אבקת חלב. באמת שיש. ניסיתם פעם להעיר את חברכם לטיול עם צ'אי מסאלה, או משקה תפוח וקינמון בבוקר? כמובן, אם יש קצת יותר זמן, גז ומצרכים, אין יותר טוב מלהכין דייסה של בוקר ואפילו פנקייק או שקשוקה, לבוקר ראשון של טרק שבו עוד היו לכם ביצים להחזיק ביצים.
בראנצ'
לחם עם גבינה צהובה, או טונה, או ירקות, או גם וגם. ידעתם את זה לבד, בשביל זה אתם לא צריכים אותי. אבל כדאי לזכור שחטיפי דגנים, חטיפי אנרגיה, חטיפי מוזלי וכל קרובי משפחתם, גם הם דרך מעולה להעביר קצת רעב של בוקר מאוחר.
ארוחת צהריים
אם יש קצת זמן וסבלנות, אפשר להשקיע בארוחת צהריים. אם לא בארוחה חמה על גזייה, לפחות בסלט שהוא ארוחה. סלט טונה ותפוחי עץ הוא קל להכנה, משביע למדי ומנצל את תפוחי העץ הירקרקים שקרצו לכם בסופרמרקט אבל עוד לא עשיתם בהם שימוש.
ארוחת ערב
זה הזמן להתפנק, לפנק ולהשקיע באוכל. היום שלכם הסתיים כשהאור דעך, ועכשיו יש ערב ארוך. הערב בטרקים הוא תמיד ארוך. גם כשעייפים, אין סיכוי שתשנו משקיעת החמה ועד זריחתה, ובינינו – גם אין הרבה סיכוי שתתחילו לצעוד עם זריחתה. מכירים אתכם...
אז איך מתפנקים? תבלינים זה חצי מהסוד. ארגנו לכם ערכת תבלינים קבועה, ודאגו להשלים את החסר. אפילו פסטה פשוטה או אורז לבן, ירוויחו המון מטבליית תיבול של קנור, למשל. החצי השני של הסוד, זה לגוון במתכונים, ואפילו לתכנן מראש. לשים עין מראש על מתכון שבא לכם להפתיע איתו, וכשהחבר'ה קונים רוטב עגבניות בשקית, להשחיל לעגלה בוטנים קלויים ורוטב סויה, לפאד-תאי שאתם פוזלים לכיוונו, למשל.
ארוחת לילה
ארוחה חמה בערב זה הבסיס לסיום נאות של יום בטרק. אחרי הארוחה יש רביצה שמטרתה להחליף חוויות, וכאמור לבשל סיפורים. אחרי השקט שאחרי, יש מקום לסיבוב נוסף: קינוח, שתייה חמה, או גם וגם. מה אתם אומרים על תבשיל תפוחים מתוקים או בננה מבושלת בשוקולד? אלו מתכונים ממש פשוטים, שגם לא מצריכים יותר מדי בישול. לא נראה לכם? אז מה לגבי נס קפה עם שוקולד לבן, אייריש קופי או סיידר חם?
בישול בקניון קולורדו, ארצות הברית (צילום: איציק ושוש יוגב)
הכנסת האורחים של אבו תחמן
בסופו של מסלול באחד מנחלי ים המלח מהצד הירדני, פגשנו – יוסי ואני, בבדואי מקומי, שישב ליד מדורה ובישל קפה. נענינו בשמחה להזמנתו להצטרף. קצת הופתענו כשהוא שאל אם יש לנו כוסות, אבל הוצאנו אותן בשמחה ושתינו מהקפה של אבו תחמן. בהמשך, ביקש מאיתנו אבו תחמן גם עוגיות, וביחד חיסלנו את שארית המזון שלי ושל יוסי.
כשפנינו ללכת, הודיע לנו אבו תחמן שהוא המוכתר האזורי, ואסור לנו לישון לבדנו בשטח. בגלל הצבועים, כמובן. נאלצנו ללוות אותו אל המאהל שלו, להכנסת אורחים אותנטית עד הבוקר – אז כבר תחלוף סכנת הצבועים. בארוחת הערב, הופתענו שוב. המרכיב העיקרי של הארוחה היה דגים. ולא דגים טריים, אלא דגים מקופסאות שימורים.
למחרת בבוקר, הודיע לנו אבו תחמן שהוא ילווה אותנו לכביש, בו נוכל לתפוס טרמפ, אבל רק אחרי שנשלם לו עבור האירוח כמה דינרים ירדנים. מאחר שהוא המוכתר האזורי, ובאמת התארחנו במאהל שלו, שילמנו ופנינו להיפרד כידידים. אבל אבו תחמן לא שיחרר אותנו בקלות. לסיום, הוא בקש גם מתנת ידידות – את המשקפת של יוסי. בשלב זה כבר נאלצנו לעמוד על שלנו, והסברנו לו בערבית עילגת שאצלנו נהוג בעיקר להגיד תודה על הכנסת אורחים, והמשקפת נשארה בתיק. את שמו האמיתי אנחנו כבר לא זוכרים, אבל בישראל מכירים אותו עכשיו בשם שאנחנו נתנו לו – אבו תחמן.
(צילום: אמיר גור)
טיולי אקטיב - אופניים, שייט והליכה לחצו לרשימת יעדים »
טיול עצמאי למדינות אירופה לחצו לרשימת היעדים »
טיולים לאמריקה הצפונית לחצו לרשימת היעדים »
אז מה אוכלים הערב?
דווקא בגלל שאני לא בשלן גדול, ומנגד אני כן נהנה להשקיע בבישול בטרקים, חשבתי על הצורך לאסוף מתכונים פשוטים וטעימים, המתאימים לתנאי שטח, לתרמילאים ומטיילים. ספרון קטן, שייכנס בערכת הגזייה שלי. ולא רק שלי: שייכנס בערכת הגזייה של כל אותם מטיילים אובדי אצות, שיש להם שביל ויש להם גזייה, אבל אין להם מושג.
נכון, קל להכין פסטה, או מרק עוף מאבקה ולטבול בו לחם. אבל לפעמים מתחשק להתפנק עם ארוחה טובה. לצאת לטרק של ארבעה ימים שהם גם הרפתקת שטח, אבל גם חוויה קולינרית. זה לא קשה: צריך רק עוד כמה תבלינים, קצת הכנה מראש, לוודא שיש מספיק גז או דלק וכמובן – להצטייד בספר מתכונים, כזה שאתם יכולים לקחת איתכם בתרמיל.
הנה כמה מתכונים לדוגמה:
אורז עם פירות יבשים
אורז מבושל רגיל
1 בצל
פירות יבשים לפי הטעם (אגוזים, צימוקים, שזיפים מיובשים וכו')
1 כפית קינמון, 1 כפית קוקוס, 2 כפות סירופ מייפל (אפשר את כל השלושה ואפשר גם בלעדיהם)
מכינים את האורז. מטגנים בנפרד בצל קצוץ ואת הפירות היבשים. לאוהבי אורז מתקתק אפשר להוסיף מעט קינמון וקוקוס. כשהאורז מוכן מוסיפים את הפירות היבשים, סירופ המייפל, מערבבים ומגישים.
סלט טונה ותפוח עץ בצל קטן או בצל ירוק
1 קופסת טונה בשמן
חצי תפוח
כף שמן זית
מלח ופלפל שחור
כפית חרדל (לא חובה)
קוצצים את הבצל ומערבבים עם חבילת טונה. חותכים את התפוח לקוביות קטנות ומוסיפים. מתבלים בשמן זית, מלח ופלפל, ואם יש לכם - חרדל.
קינוח בננות "פלמבה" [2]2 בננות חתוכות לפרוסות
3 כפות סוכר
2 כפות וויסקי (אפשר להחליף במשקה אלכוהולי אחר)
50 גר' שוקולד שבור לחתיכות
מחממים סיר יבש (בלי שאריות מים) על האש, ומוסיפים את הסוכר. ברגע שהסוכר נמס והופך נוזלי מוסיפים את פרוסות הבננות וכ-2 כפות מים. הסוכר מתגבש עקב הקירור הפתאומי, אבל לאחר מעט בישול הוא יסתדר. אם יש חשש לשריפת התבשיל, אפשר להוסיף עוד טיפה מים. לאחר כשתי דקות בישול, כאשר הבננות הופכות רכות מוסיפים את הוויסקי, ובשלב זה ניתן להצית את אדי הוויסקי. מכבים את האש, משליכים את פירורי השוקולד פנימה ואוכלים בהנאה.
נבות תמרי ואמיר גור מפגינים ביצועים (צילום: אמיר גור)
[1] טסמניה הוא אי השייך לאוסטרליה ונמצא מדרום לחופיה הדרום-מזרחיים. מידע נוסף בכתבה טסמניה- ארץ רדופת שדים.
[2] פלמבה (Flambé ) היא שיטת בישול, בה מוסיפים אלכוהול למחבת חמה ליצירת להבות אש.
כותב הכתבה הוציא לאור את הספרון "על הגזייה – מתכונים שהולכים איתך", ביחד עם רויטל סלומון והשף נבות תמרי. הספרון כולל כ-70 מתכוני גזייה ושטח ועוד טיפים וסיפורים לשעת הבישול.
כתבות נוספות
טיולי אקטיב - אופניים, שייט והליכה לחצו לרשימת יעדים »
טיול עצמאי למדינות אירופה לחצו לרשימת היעדים »
טיולים לאמריקה הצפונית לחצו לרשימת היעדים »
הכנסת האורחים של אבו תחמן
בסופו של מסלול באחד מנחלי ים המלח מהצד הירדני, פגשנו – יוסי ואני, בבדואי מקומי, שישב ליד מדורה ובישל קפה. נענינו בשמחה להזמנתו להצטרף. קצת הופתענו כשהוא שאל אם יש לנו כוסות, אבל הוצאנו אותן בשמחה ושתינו מהקפה של אבו תחמן. בהמשך, ביקש מאיתנו אבו תחמן גם עוגיות, וביחד חיסלנו את שארית המזון שלי ושל יוסי.
כשפנינו ללכת, הודיע לנו אבו תחמן שהוא המוכתר האזורי, ואסור לנו לישון לבדנו בשטח. בגלל הצבועים, כמובן. נאלצנו ללוות אותו אל המאהל שלו, להכנסת אורחים אותנטית עד הבוקר – אז כבר תחלוף סכנת הצבועים. בארוחת הערב, הופתענו שוב. המרכיב העיקרי של הארוחה היה דגים. ולא דגים טריים, אלא דגים מקופסאות שימורים.
למחרת בבוקר, הודיע לנו אבו תחמן שהוא ילווה אותנו לכביש, בו נוכל לתפוס טרמפ, אבל רק אחרי שנשלם לו עבור האירוח כמה דינרים ירדנים. מאחר שהוא המוכתר האזורי, ובאמת התארחנו במאהל שלו, שילמנו ופנינו להיפרד כידידים. אבל אבו תחמן לא שיחרר אותנו בקלות. לסיום, הוא בקש גם מתנת ידידות – את המשקפת של יוסי. בשלב זה כבר נאלצנו לעמוד על שלנו, והסברנו לו בערבית עילגת שאצלנו נהוג בעיקר להגיד תודה על הכנסת אורחים, והמשקפת נשארה בתיק. את שמו האמיתי אנחנו כבר לא זוכרים, אבל בישראל מכירים אותו עכשיו בשם שאנחנו נתנו לו – אבו תחמן.
(צילום: אמיר גור)
טיולי אקטיב - אופניים, שייט והליכה לחצו לרשימת יעדים »
טיול עצמאי למדינות אירופה לחצו לרשימת היעדים »
טיולים לאמריקה הצפונית לחצו לרשימת היעדים »
אז מה אוכלים הערב?
דווקא בגלל שאני לא בשלן גדול, ומנגד אני כן נהנה להשקיע בבישול בטרקים, חשבתי על הצורך לאסוף מתכונים פשוטים וטעימים, המתאימים לתנאי שטח, לתרמילאים ומטיילים. ספרון קטן, שייכנס בערכת הגזייה שלי. ולא רק שלי: שייכנס בערכת הגזייה של כל אותם מטיילים אובדי אצות, שיש להם שביל ויש להם גזייה, אבל אין להם מושג.
נכון, קל להכין פסטה, או מרק עוף מאבקה ולטבול בו לחם. אבל לפעמים מתחשק להתפנק עם ארוחה טובה. לצאת לטרק של ארבעה ימים שהם גם הרפתקת שטח, אבל גם חוויה קולינרית. זה לא קשה: צריך רק עוד כמה תבלינים, קצת הכנה מראש, לוודא שיש מספיק גז או דלק וכמובן – להצטייד בספר מתכונים, כזה שאתם יכולים לקחת איתכם בתרמיל.
הנה כמה מתכונים לדוגמה:
אורז עם פירות יבשים
אורז מבושל רגיל
1 בצל
פירות יבשים לפי הטעם (אגוזים, צימוקים, שזיפים מיובשים וכו')
1 כפית קינמון, 1 כפית קוקוס, 2 כפות סירופ מייפל (אפשר את כל השלושה ואפשר גם בלעדיהם)
מכינים את האורז. מטגנים בנפרד בצל קצוץ ואת הפירות היבשים. לאוהבי אורז מתקתק אפשר להוסיף מעט קינמון וקוקוס. כשהאורז מוכן מוסיפים את הפירות היבשים, סירופ המייפל, מערבבים ומגישים.
סלט טונה ותפוח עץ בצל קטן או בצל ירוק
1 קופסת טונה בשמן
חצי תפוח
כף שמן זית
מלח ופלפל שחור
כפית חרדל (לא חובה)
קוצצים את הבצל ומערבבים עם חבילת טונה. חותכים את התפוח לקוביות קטנות ומוסיפים. מתבלים בשמן זית, מלח ופלפל, ואם יש לכם - חרדל.
קינוח בננות "פלמבה" [2]2 בננות חתוכות לפרוסות
3 כפות סוכר
2 כפות וויסקי (אפשר להחליף במשקה אלכוהולי אחר)
50 גר' שוקולד שבור לחתיכות
מחממים סיר יבש (בלי שאריות מים) על האש, ומוסיפים את הסוכר. ברגע שהסוכר נמס והופך נוזלי מוסיפים את פרוסות הבננות וכ-2 כפות מים. הסוכר מתגבש עקב הקירור הפתאומי, אבל לאחר מעט בישול הוא יסתדר. אם יש חשש לשריפת התבשיל, אפשר להוסיף עוד טיפה מים. לאחר כשתי דקות בישול, כאשר הבננות הופכות רכות מוסיפים את הוויסקי, ובשלב זה ניתן להצית את אדי הוויסקי. מכבים את האש, משליכים את פירורי השוקולד פנימה ואוכלים בהנאה.
נבות תמרי ואמיר גור מפגינים ביצועים (צילום: אמיר גור)
[1] טסמניה הוא אי השייך לאוסטרליה ונמצא מדרום לחופיה הדרום-מזרחיים. מידע נוסף בכתבה טסמניה- ארץ רדופת שדים.
[2] פלמבה (Flambé ) היא שיטת בישול, בה מוסיפים אלכוהול למחבת חמה ליצירת להבות אש.
כותב הכתבה הוציא לאור את הספרון "על הגזייה – מתכונים שהולכים איתך", ביחד עם רויטל סלומון והשף נבות תמרי. הספרון כולל כ-70 מתכוני גזייה ושטח ועוד טיפים וסיפורים לשעת הבישול.
כתבות נוספות
(צילום: אמיר גור)
טיולי אקטיב - אופניים, שייט והליכה לחצו לרשימת יעדים »
טיול עצמאי למדינות אירופה לחצו לרשימת היעדים »
טיולים לאמריקה הצפונית לחצו לרשימת היעדים »
כתבות נוספות
 |
אודות הכותב אמיר גור - מוביל ומדריך טיולי ספארי צלילה ושייט, ומתאים תכניות טיול לקבוצות ולמטיילים עצמאיים. ביולוג ימי בהכשרתו, כתב וצלם תת-ימי, מחבר הספר "מתחת למים - 44 אתרי צלילה בישראל" וכותב בלוג צלילה עתיר תוכן. |
אמיר עונה לשאלותיכם בפורום מומחי תיירות
.jpg)
הפלגות מודרכות בעברית
