קרוז לאיים הקריביים: טיול עם חופשה
מאת: אושרה קמחי
"נוסעים לטייל בארצות הברית, אולי נשלב גם קרוז בקריבים?". לא סיימתי להגיד את המשפט וכבר ראיתי את עצמי עולה לחופשה עם קפטן סטובינג, ג'ולי ושאר הצוות מ"ספינת האהבה". כך יצא, שטיול לדרום-מזרח ארצות הברית קיבל שידרוג ל"טיול עם חופשה".
בדרך לקריביים, מבט אחרון על נמל מיאמי מסיפון הספינה (צילום: אושרה קמחי)
למה דווקא קרוז לאיים הקריביים? איפה נמצאים האיים הקריביים? מה יש לעשות שם? ועם אילו חוויות חזרנו? בואו נגלה יחד.
שלושה דורות וספינה אחת
חברים ומשפחה, סך הכל 15 איש, מגיל 8 עד 75, הולכים לבלות יחד שבוע שלם על ספינה. מאתגר. למרות הגיוון והבדלי הגילאים, הבילוי בקבוצה היה מהנה ביותר ואיפשר לנו לבלות בכל פעם עם אנשים אחרים. אבל לא אקדים את המאוחר, ונתחיל מההתחלה.
יצאנו לקרוז מהעיר מיאמי (Miami) בפלורידה, שם הסתיים הטיול היבשתי שלנו בארצות הברית. בדרך כלל הספינה שטה בלילה, ובכל בוקר מתעוררים ביעד אחר, כאשר זמני העגינה משתנים מקרוז לקרוז. השיט שלנו ארך 7 ימים, במהלכם ביקרנו בארבעה יעדים שונים.
כתבה: נמלי יציאה נוספים ומידע על קרוזים לקריביים
תהליך העלייה לספינה הזכיר קצת עליה למטוס: בדיקה ביטחונית, דרכונים, צ'ק אין ועליה לסיפון. על סיפון הבריכות מוגשת ארוחת צהריים, ויש גם ג'קוזי ו"א-ג-דו-דו" בבריכה. מלצרים חתיכים (גם מלצריות חתיכות, אבל מי מתסכל עליהן בכלל...) מסתובבים בין הנוסעים ומציעים משקאות קלים וחריפים, על חשבון החדר, כמובן. במהלך היומיים הבאים, בהם הספינה עושה דרכה לאיים, אנו לומדים להכיר את הסביבה ונהנים ממה שיש לספינה להציע: בריכות, אוכל, נוף של ים, מנוחה, מופע קברט נהדר, חנויות, קזינו ועוד. ממש כמו בסרטים. "בטן-גב" אחרי שבועיים של טיול אינטנסיבי בארצות הברית.
יציאה מנמל מיאמי (A), גראנד קיימן (B), רואטן (C), בליז (D), קוסומל (D)
האי גרנד קיימן - לשחות עם חתולים
היעד הראשון אליו אנו מגיעים הוא האי גראנד קיימן (Grand Cayman), המרכזי בן שלושת איי קיימן, ששטחו רק 196 קמ"ר. סירות טקסי מובילות אותנו מהספינה אל הנמל, שנראה עמוס ותיירותי להחריד, כאשר נוסעים מאוניות נוספות יורדים אליו במקביל, והכל צפוף. חנויות רבות של תכשיטים ללא מיסים (כמו שהאמריקנים, הלקוחות העיקריים, אוהבים) וקצת חנויות מזכרות. מפעילי תיירות מסוגים שונים מקדמים את פנינו, והאווירה כמעט כמו שוק.
באי גראנד קיימן עגנו למשך 9 שעות, ובחרנו לנצל את הזמן לשחיה עם חתולי-ים. עיר חתולי הים ((Stigray City היא אזור רדוד מאוד בים הקריבי, המהווה בית גידול מושלם לחתולי הים, החיים כאן בלהקות וידידותיים מאוד. האטרקציה הזו, מהמפורסמות והפופולריות ביותר באי, נחשבת לאחת האטרקציות התת- ימיות המיוחדות בעולם. סירת טיולים קטנה משיטה אותנו לאתר, ואנו יורדים למים בגובה המותניים. המדריכים מחזיקים את חתולי הים ואנחנו מלטפים אותם ואף מנשקים, כאות לברכה ולסגולות טובות. המדריך מפזר אוכל והם מגיעים בלהקה. לאחר שיעור קצר בזאולוגיה ימית, אנחנו שוחים עם חתולי הים, מאכילים אותם ואפילו מקבלים מהם עיסוי לגב (מתאים לי אחד כזה בבית).
מלבד שחיה עם חתולי ים, אפשר לבקר בחוות צבים, אטרקציה מאוד פופולרית (במיוחד לילדים), לסייר במפעל זכוכית, לרבוץ בחוף הקריבי Seven Mile Beach, או פשוט להיות בגיהנום, כלומר לבקר בעיירה Hell ולקנות מזכרת עם הכיתוב " I Was In Hell".
מסאג' של חתול ים באי גראנד קיימן , החיים הטובים (צילום: אושרה קמחי)
האי רואטן - חופים לבנים ועצי קוקוס
למחרת עגנה הספינה באי רואטן (Roatan), אי הררי קטן (77 קמ"ר) ומאורך, השוכן במפרץ הונדורס ושייך להונדורס. כיאה לאי קריבי באזור טרופי, חם ולח בו מאוד והוא משופע בצמחיה רבה ומגוונת. מכל המקומות בהם ביקרנו, זהו האי הכי פחות מפותח, למרות שהוא נמצא במרחק שעה וחצי במעבורת מהונדורס.
ירדנו היישר אל להקת רקדנים ונגנים, שקידמה את פנינו בשירה וריקודים, בתלבושות מסורתיות ומחרוזות פרחים. קריבי אמיתי. בנמל שכרנו את חוזה, שהפך הנהג שלנו למשך כל היום, לטיול מודרך באי עם הוואן שלו. תוך כדי נסיעה בדרך המתפתלת, עוברים דרך כפרים קטנים ומרחבים עצומים של צמחיה עבותה. כמעט מכל מקום רואים את הים. אנו מבקשים מחוזה שיקח אותנו לחוף ים קריבי אמיתי, "כמו בתמונות", והוא מוביל אותנו דרך שביל עפר אל חוף שנראה ממש כמו בסרטים: מים צלולים, חול לבן ורך, עצי דקל מתנפנפים ברוח, קלידן מקומי מנעים את הזמן לרוחצים בנעימות מוכרות, בקתות, מסעדות חוף, שירותים ציבוריים ומקלחות. חוף ציבורי עם כל השירותים. אפילו בנות שעושות עיסוי בין הדקלים. מושלם.
לקראת שעת החזרה לספינה קיפל הקלידן את כלי הנגינה, החנויות נסגרו ושולחנות העיסוי התקפלו. התיירים חוזרים לספינה, העבודה לאותו יום נגמרת, וכל אחד הולך לדרכו. אין ספינה - אין עבודה.
כתבה על צלילה באי אוטילה, מפרץ הונדורס
להקה מקומית מקבלת את פנינו, האי ראוטן (צילום: אושרה קמחי)
בליז - אבובים ונטיפים
לאחר שהיא חוצה את מפרץ הונדורס, עוגנת הספינה בנמל בליז סיטי (Belize City), העיר הגדולה בבליז, שהתגלתה כעיר ענייה, אפורה ומלוכלכת. האטרקציה שנבחרה להיום היא שייט אבובים בתוך מערת נטיפים (Cave Tubing), שנחל זורם בה, ונסיעה של שעה מביאה אותנו אל יער הגשם שבליבו היא נמצאת. לובשים בגדי ים ומצטיידים באבובים, חליפות הצלה ופנס ראש.
כחצי שעה אנו צועדים עם האבוב ביד, בתוך יער הגשם, מלווים במדריך מקומי, המראה לנו מערות קטנות ומסביר על הצמחייה - עצים רעילים וצמחי מרפא. העצים הרעילים יכולים לגרום למוות תוך מספר שעות, אבל ליד כל עץ כזה צומח עץ עם התרופה שלו. חכם הטבע.
עם ההגעה לנחל אנו מתיישבים על האבובים, מסתדרים בשרשרת אנושית, אותה מוביל המדריך, ובמהרה נכנסים לתוך מערת נטיפים גדולה וחשוכה. בתוך החשיכה נראות גם שאר הקבוצות בשרשרת אנושית לאור פנסים, והמראה מדהים. החוויה הזו, שאנו "שכובים" על האבובים והמדריך מוביל-מניע אותנו בתוך המים, היא חוויה מיוחדת.
* פעילות זו אינה מומלצת לסובלים מבעיות גב.
האי קוסומל - נופש VIP
ביום השיט האחרון בקריביים, לפני שהספינה מתחילה את דרכה "הביתה", אנו מבלים באי קוסומל (Cozumel) השייך למקסיקו, ונמצא מול חופי חצי האי יוקטן. מבין האיים בהם ביקרנו, זהו האי הכי מפותח והכי תיירותי, בו ירדנו היישר אל תוך מתחם שופע מסעדות, דוכנים, חנויות ואטקרציות תיירותיות. הכל שונה כל כך ועשיר. שלישיית זמרים בלבוש מקסיקני וגיטרות ביד מקבלת את פנינו במוזיקה לטינית קצבית. החיים הטובים.
אנו מוצאים נהג, שמבטיח שהרכב שלו יכול להכיל את כולנו בנוחות. אחרי הוואנים המצ'וקמקים בהם נסענו באיים הקודמים, אנו חוששים מצפיפות וחוסר נוחות, אך הוא מבטיח שיש לו רכב מספיק גדול לכולנו.
"חכו רגע, אני הולך להדליק את המזגן באוטו", הוא אומר לנו, ומישהו מעיר בציניות: "בטח הלך לחמם את המנוע של הלימוזינה...".
ואכן, יש לו האמר לימוזינה. החיים הטובים, כבר אמרתי.
הנסיעה ברחובותיה הסואנים של קוזומל, מזכירה קצת את תל אביב (אבל רק קצת) - הרבה חנויות, צמחייה טרופית בכל מקום, כרכרות תיירים ואווירה של נופש. הפעם רצינו להרגיש קצת נופש, והנהג מציע משהו קרוב וזול יותר, שיש בו "הכל רק עם פחות תיירים" - Club Cozumel Caribe. מתחם הריזורט כולל בריכת שחיה, המשקיפה לים, חוף ים מסודר עם כל השרותים, ציוד שנירקול וצלילה, מסעדה טובה ומעוצבת, והכל טובל בצמחיה טרופית. קיר טיפוס ומתקני נופש למשפחות היו סגורים, כי העונה עצמה עוד לא התחילה. בין בריכה לים אכלנו פחיטה ונאצ'וס, ושנירקלנו בין הדגים הצבעוניים (כלול במחיר) וקיפודי הים.
כתבה על חופי חצי האי יוקטן, מקסיקו
אווירה של נופש, האי המקסיקני קוסומל (צילום: אושרה קמחי)
היום האחרון על הספינה
איך מנצלים את היום האחרון לקרוז, שהוא כולו שיט? "סיור מטבחים" אל תוך המטבחים הענקיים המספקים אלפי ארוחות ביום. הכלכל הראשי סיפר לנו על כמויות המזון שעוברות בספינה. הרבה מספרים רצו שם, אבל הדבר היחיד שהיה משותף לכל המספרים - הם היו ביחידות של טון. הרבה טונות (!). תהליך ה"מיחזור" שהם מקיימים עם עולם הים, עובד כך: "את שאריות האוכל שאתם אוכלים אנחנו זורקים לים. הדגים אוכלים את השאריות, גדלים ומשמינים, ואז אנו דגים אותם, כדי לשים אותם על הצלחת שלכם". אני מקווה שהוא רק חמד לצון.
ארוחת ערב אחרונה, חיבוקים ונשיקות עם המלצרים, שיר פרידה אחרון, ולמחרת הספינה כבר עוגנת שוב בנמל מיאמי. נאלצנו להיפרד מהשפע, הכיף, הסתלבט והשאננות שליוותה אותנו בשיט. מהזכרונות – לעולם לא ניפרד.
המלון הצף שלנו, כל מה שרק אפשר לחשוב עליו וגם מה שלא... (צילום: אושרה קמחי)
* המסלול בכתבה זו הוא רק אחד ממסלולי השייט
לפרטים על שייט גאוגרפי ביעדים אקזוטיים נוספים >>
כתבות נוספות
מידע כללי על קרוזים לקריביים
מסלולי קרוז לקריביים
כתבות על האיים הקריביים
כתבות על ארה"ב
קרוז על הים הבלטי
.jpg)
.jpg)
