.jpg)
מפלי באן גיוק:
אוצר נסתר על גבול וייטנאם-סין
מאת: כרמית וייס
קשה להישאר אדישים לעוצמה של מפלי באן גיוק. זהו אתר בקנה מידה עולמי, שמחזיק בתואר המכובד: הרביעי בגודלו בין המפלים חוצי-הגבולות בעולם. מיעוט התיירים מפתיע אותי, אבל אז אני נזכרת בקושי להגיע לכאן, הן מהצד הסיני ועוד יותר מהצד הווייטנאמי, והפאזל מסתדר.
דווקא בגלל שקשה להגיע, אני רוצה לשכנע אתכם להגיע לכאן ליותר מיום אחד, כדי באמת לחוות בנחת את אחד האזורים הכי עוצמתיים בווייטנאם ובסין. אז בואו נלמד הכל על המפלים המרהיבים הללו: מתי לטייל, איך להגיע, האם אפשר לחצות את הגבול, וכל מה שאפשר לעשות כאן.
מפלים חוצי גבולות – ארבעת הגדולים
מפלים רבים יש בעולם, אבל מפלים חוצי גבולות מסתבר שאין כל כך הרבה. שלושת הגדולים זכו מזמן לתהילת עולם: מפלי ויקטוריה על גבול זמביה-זימבבואה (120 מ' גובה), מפלי האיגואסו על גבול ברזיל-ארגנטינה (82 מ') ומפלי הניאגרה על גבול בין ארה"ב-קנדה (53 מ').
כך, עם גובה של 30 מ', זכו מפלי באן גיוק במקום הרביעי והמכובד, שנוסף לו גם התואר: המפלים המרשימים ביותר בדרום-מזרח אסיה. אגב, אל תזלזלו ב-30 מ' – כי לא רק הגובה קובע, אלא גם הרוחב, שבשיא העונה מגיע ל-300 מ' (מהו שיא העונה, על כך בהמשך). ויש עוד שיא והוא מספר השמות, כי כמו בהרבה דברים אחרים, גם על השם וייטנאם וסין אינן מסכימות.
צילום רחפן של מפלי באן גיוק, המפלים המרשימים ביותר בדרום-מזרח אסיה (צילום: Do Nguyen Thanh)
סרטון קצר שצולם ממרום הרחפן ממחיש את עוצמות הנוף, אך שימו לב לאזהרה בהמשך הכתבה מצילומי הרחפנים...
.jpg)
טיול עצמאי למזרח הרחוק לחצו לרשימת יעדים »
טיול עצמאי לצפון אמריקה לחצו לרשימת היעדים »
טיול עצמאי לאוסטרליה וניו זילנד לחצו לרשימת ההצעות »
מפל אחד – שני שמות
לפני שנצא לסיור במפלים, משני עברי הגבול, בואו נעשה קצת סדר בשמות. בצד הסיני השם הוא פשוט – מפלי דטיאן (Detian), וגם ההיגוי, באופן מפתיע לסינים, די ברור. בצד הווייטנאמי זה יותר מסובך – מפלי באן גיוק (Ban Gioc) היא הדרך בה אנחנו, הזרים, בדרך כלל נקרא להם. אך הווייטנאמים, שכותבים באותיות לטיניות אך מוסיפים להן סימני היגוי (Bản Giốc), הוגים את השם באן-זוֹ או באן-ג'וֹק (בחולם ולא כמו החיה...).
סרטון עם וייטנאמית חמודה המסבירה איך לבטא את שם המפלים
אנחנו בחרנו כאן להישאר עם השם באן גיוק, כי בכל מקרה את ההיגוי הווייטנאמי כנראה שלא תצליחו לבטא נכון. והאמינו לי, כולם יבינו, הם רגילים והם כל-כך אדיבים.
אפרופו השפה הווייטנאמית, עד תחילת המאה ה-20 היא נכתבה בדומה לשפה הסינית. אך הצרפתים, בתפיסה קולוניאליסטית מתנשאת, כפו החלפה לאותיות לטיניות. נקמתם של הווייטנאמים, כך טוענים, הייתה בהוספת סימני ההיגוי שמקשים מאוד על האורח המערבי.
מפלי דטיאן בצד הסיני, כאן השם קל יותר להיגוי (צילום: ximushushu)
סין-וייטנאם והמפלים שביניהן
את המפלים המרהיבים יוצר נהר קווי סון (Quay Son), שמקורו בסין אך הוא עושה דרכו לסירוגין בין שתי המדינות, כאשר בקטעים מסוימים הוא מסמן את הגבול. המים נופלים בעוצמה אדירה בשלוש מדרגות, ולמטה נאספים בבריכת טורקיז גדולה, ממנה ממשיך הנהר בדרכו. תיירים משני צידי הגבול עולים כאן על רפסודות במבוק עם מנוע קטן, מתקרבים למפלים, אך לא ממש מתערבבים, כי ההיסטוריה כאן סבוכה ועתירת משקעים.
בימי מלחמת סין-וייטנאם (1979) היה האזור תחת שליטת הכוחות הסינים, ורק בשנת 1999 הגיעו שתי המדינות להסכמה והגבול סומן במרכז המפלים. גם כיום שוררים בין המדינות יחסי שכנות מורכבים, אותם הגדיר המדריך הנפלא שלנו, טאם וי-ואן (Tam ViVan), בתור Frenemy – הלחם של חבר-אויב.
נופי הקארסט סביב נהר קווי סון מצפון למפלים, מסמן את הגבול (צילום: Do Nguyen Thanh)
מפלי באו גיוק-דטיאן ויעדי טיול בצד הווייטנאמי והסיני,
מלון מון תאן לאקצ'רי בעיר קאו באנג
האם ניתן לחצות את הגבול במפלים?
התשובה היא: כרגע לא. כיום יש אפשרות רק לתיירים מקומיים, משני עברי הגבול, לחצות לצד השני, רק בקבוצה ורק לאחר קבלת היתר מיוחד. הם מורשים לטייל באזור המפלים בלבד, ודרכונם נבדק היטב. זו גם הסיבה שבצד הסיני יש מחסומים לבדיקת דרכונים, ואילו בצד הווייטנאמי נדרשנו להציג דרכונים בבית המלון, ולא הסתפקו כמו תמיד בצילום שלו על הטלפון הנייד.
גם אם יש לכם ויזה למדינה השכנה, את מעבר הגבול חייבים לבצע במעברי הגבול המוסדרים, ואף אחד מהם לא ממש בקרבת מקום. קצת מתסכל, בעיקר כאשר אתם בצד הווייטנאמי, מאחר שבצד הסיני התשתיות מפותחות יותר ויש תצפיות רבות המאפשרות מראה פנורמי.
שני דייגים אמיצים על הסלעים בלב המפלים, כנראה שאף אחד לא יגיע לבדוק דרכון... (צילום: כרמית וייס)
מתי מומלץ לבקר במפלים?
הזמן הטוב ביותר לביקור הוא העונה הגשומה (מאי-ספטמבר), אז הזרימה בשיאה וענן של רסס מיתמר מעליהם. לדעתי ספטמבר-אוקטובר הוא הזמן המושלם, שכן הזרימה עדיין חזקה, אך זו כבר העונה היבשה, והסיכוי לגשם ועננים קלוש. בנוסף, זוהי עונת קציר האורז בשדות הרבים באזור, ולראות את הווייטנאמים החרוצים קוצרים, קושרים לאלומות, מייבשים ואורזים את היבול, הוא מראה שלעולם לא אשבע ממנו.
מתי לא מומלץ להגיע? למרות שהעומס לא מאוד גדול, משני צידי הגבול, עדיף להימנע מסופי שבוע. בעונה היבשה (חורף) נסו להגיע בבוקר, מכיוון שסביב השעה 10:30 נפתח סכר הידרואלקטרי במעלה הזרם בצד הסיני, ולמשך כשלוש שעות כמות המים גדולה ומרשימה יותר.
המפלים באמצע אוקטובר, קצת אחרי שיא הזרימה ועדיין מרהיב (צילום: כרמית וייס)
טיול עצמאי למזרח הרחוק לחצו לרשימת יעדים »
טיול עצמאי לצפון אמריקה לחצו לרשימת היעדים »
טיול עצמאי לאוסטרליה וניו זילנד לחצו לרשימת ההצעות »
איך מגיעים למפלים בצד הווייטנאמי?
מרבית המבקרים מגיעים למפלים משני יעדים. ראשית, העיר קאו באנג (Cao Bang), בירת מחוז בעל שם זהה, הממוקמת 80 ק"מ מזרחה, מרחק של כשעתיים נסיעה. רבים מגיעים אל העיר בסיום מסלול הלופ של הא-ז'אנג וביקור באגם בה בה (Ba Be), והיא מודרנית יחסית ונעימה מאוד. הדרך עוברת במעבר ההרים מא פוק (Ma Phuc Pass), שנחשב אחד היפים בצפון וייטנאם, ואם יתמזל מזלכם תזכו גם לחוות את השוק של בני המיעוטים, שמגיעים לכאן אחת למספר ימים (בדקו עם המקומיים את המועד בזמן ביקורכם).
זוהי דרך יפהפייה, העוברת דרך תצורות קארסט מטורפות ממש, עם גבעות מחודדות מכל עבר, ובינהן כפרים קטנים, שדות אורז, תירס וכוסמת. אם זו בחירתכם תוכלו לעשות זאת ביום אחד ועוד להוסיף כמה ביקורים בדרך. אחד המומלצים שבהם הוא הכפר פיה תאפ (Phia Thap), כפר קטן של מיעוט נונג (Nùng), בו מתמחים בהכנת מקלות קטורת מבמבוק.
כתבה על הלופ של הא ז'אנג והדרך למפלים | לינה בקאו באנג ובמפלים
רוב המטיילים מגיעים בסיורים מאורגנים למפלים ישירות מהעיר האנוי, המרוחקת 360 ק"מ, מהלך 6 שעות נסיעה (נטו). אם אתם תרמילאים, תוכלו להיעזר באוטובוס הלילה ולחזור באותו יום, אבל אם לא, מומלץ להישאר ללינת לילה ולטייל באזור, ועל כך בהמשך.
סיורים במפלי באן גיוק
מתמחים בהכנת מקלות קטורת מבמבוק (מימין) ותערובת עלים, הכפר פיה טאפ (צילום: כרמית וייס)
למי שמגיע למפלים מהעיר קאו באנג, אמליץ על מלון מון תאן ( Mường Thanh Luxury Cao Bằng ), מלון 5 כוכבים מפנק, עם בריכה וספא מעולה.
ביקור בצד הווייטנאמי של המפלים
הנסיעות בווייטנאם הן תמיד ארוכות ולא קלות, אבל סוף סוף הגענו. טיילת מסודרת מובילה למרגלות המפלים, ולאורכה דוכני מזון ומזכרות. קנו בנדיבות – המחירים זולים להפליא וזו פרנסתם של בני המקום, שחייבים להשלים הכנסה, כי החקלאות לא מספיקה לצורכי המשפחה. אל תוותרו על השייט ברפסודות הבמבוק, שיביאו אתכם מטרים ספורים מהמפלים השוצפים. כמובן שתירטבו מהנתז, אבל זה בהחלט מרענן בווייטנאם החמה והלחה תמיד.
כאשר אנו מתקרבים למפלים אני מבחינה בזוג דייגים אמיצים, ניצבים על הסלעים בינות למדרגת המפלים הראשונה. זה נראה די מטורף, אבל כנראה שהמאמץ משתלם להם. בין המטיילים יש המטפסים במסלול הליכה תלול, למיטיבי לכת בלבד, העולה לצד המפלים ומציע תצפיות יפות.
הערה חשובה: אין כמעט דרך להימנע לפני הביקור מהתמונות המעטרות כל פרסום תיירותי ומראות את המפלים בשיא הדרם, ממרום הרחפן ובזווית שכנראה לא תגיעו אליה אם אין לכם כנפיים. מומלץ לזכור זאת כאשר מגיעים למרגלות המפלים, כדי לא להתאכזב (אני השתדלתי לא לשים כאן תמונות רחפן). מומלץ לקחת עמכם משהו קל לאכול, או לקנות אצל המוכרות החמודות (ערמונים הם ההמלצה החמה שלי), ולשבת על אחד הספסלים, כדי לקלוט את העוצמה הבלתי נתפסת. הצד הסיני, אגב, מציע תצפיות שכמעט משתוות לאלו של הרחפן, ועל כך בהמשך.
שייט רפסודות אל מפלי באן גיוק, תתכוננו להירטב קצת (צילום: כרמית וייס)
טיול עצמאי למזרח הרחוק לחצו לרשימת יעדים »
טיול עצמאי לצפון אמריקה לחצו לרשימת היעדים »
טיול עצמאי לאוסטרליה וניו זילנד לחצו לרשימת ההצעות »
מה עוד עושים כאן?
אחת התצפיות הטובות ביותר היא ממרפסת התצפית של הפגודה שמעל המפלים (Phat Tich Truc Lam Pagoda), אליה עולה כביש קצר. מכאן אפשר לראות טוב יותר את גבעות הקארסט הרבות, מקיפות את הנהר ומסתדרות בשורות עד קצה האופק. זהו מראה שהעין לא שבעה ממנו, כמו היינו על כוכב אחר.
מערת הנטיפים נואם נאו (Nguom Ngao), כ-10 דקות נסיעה מהמפלים, נחשבת אחת המרשימות בווייטנאם. פירוש השם הוא "מערת הדרקון", בשפת בני מיעוט הטאי (Tay), אולי בשל קול הנהר התת-קרקעי הזורם בה. אורכה של המערה מעל 2 ק"מ, אך המסלול לתיירים הוא כקילומטר, במהלכו הולכים לצד המים ולעיתים נדרשים להתכופף במעברים נמוכים, שבהחלט מאתגרים את הגב.
למי שנשאר כאן ללילה וזמנו בידו, מומלץ לצעוד במעלה הנהר, דרך מספר כפרים שמעטים הם התיירים שמגיעים אליהם. הלינה כאן היא רק בהום-סטיי – בתי מקומיים שמארחים תיירים, בתנאים בסיסיים למדי. זוהי הזדמנות להיכרות בלתי אמצעית עם המקומיים, שלהודות על האמת, אני ממש מאוהבת בתום, באדיבות ובחיוכים הביישניים שלהם.
צילום בעדשה מקרבת מהפגודה, פרספקטיבה אחרת (צילום: Trung Pham)
מערת הדרקון, חלל עצום ועשיר בנטיפים בשלל צורות (צילום: כרמית וייס)
איך מגיעים לצד הסיני של המפלים?
הצד הסיני של המפלים, שכזכור נקראים כאן מפלי דטיאן, הוא ללא ספק מפותח יותר ומציע זוויות טובות בהרבה. יש כאן יותר מבקרים מאשר בצד הווייטנאמי, אבל באופן מפתיע לאתרים סיניים, המוצפים בתיירים מקומיים, ממש לא עמוס. כנראה שהמרחק עושה את שלו, כי כדי להגיע לכאן יש לנסוע 230 ק"מ, מהלך 3 שעות נסיעה מהעיר נַאן-נִינְג (Nánníng), בירת מחוז גְוַאנְגשִׂי (Guangxi), אליה ניתן להגיע ברכבת או בטיסה.
לינה בעיר נאנינג
לרוצים להישאר ללינה בקרבת המפלים, מומלץ להישאר בכפר שולונג (Shuolong), מהלך 20 דקות נסיעה, או בכפר מינגשי (Mingshi), מרחק 40 דקות נסיעה. האחרון ממוקם בלב אזור קארסט מרשים, המזכיר את אזור גווילין (Guilin) המפורסם, שאף הוא במחוז גְוַאנְגשִׂי, רק הרבה פחות תיירותי.
כתבה על אזור גווילין במחוז גואנשי | כתבה על טרסות האורז במחוז גואנשי
הצד הסיני של מפלי דטיאן מציע זוויות תצפית רבות,
שימו לב לתצורות הקארסט המופלאות שמאפיינות אזור זה בדרום סין וצפון וייטנאם (צילום: ximushushu)
ביקור בצד הסיני של המפלים
מרכז המבקרים מרוחק 10 ק"מ מהמפלים, ואוטובוס לוקח ומחזיר את המבקרים אל תחילת המסלולים. כאן תצטרכו לבחור בין 3-4 מסלולים (או את כולם), שלכל אחד זווית שונה על המפלים. אל המסלול העליון עולים עם מסוע, ממנו עוברים לגשר זכוכית הצמוד לצלע המצוק ומאפשר תצפית פנורמית מהיפות ביותר שיש כאן. הירידה אפשרית במגלשה ארוכה, אחרי שלבשתם מכנסיים מיוחדים, שיגרמו לכם לגלוש במהירות וללא תאונות...
הדרך אל הבריכה שלמרגלות המפלים ארוכה ותלולה ועושים אותה במסוע, עמו מגיעים אל הרפסודות, לשייט כמו אצל השכנים מעבר לגבול. למרות כל המסועים והפיתוח, עדיין צריך לעלות ולרדת מדרגות רבות, בעיקר אם תרצו להגיע לנקודות התצפית הטובות. מומלץ להקדיש לביקור מספר שעות בנחת, כי לא תפסיקו לחפש זוויות צילום. הסינים כמובן דאגו להרבה מסעדות, דוכני אוכל ומזכרות, והקפה שמוגש כאן הוא למרבה ההפתעה קפה וייטנאמי.
תתכונו להרבה מדרגות... תצפית מהצד הסיני (צילום: ximushushu)
לא משנה איך ומאיזה צד תגיעו, מפלי באן גיוק-דטיאן, עם הנופים המרהיבים העוטפים אותם, הם אחד ממראות הטבע המרשימים ביותר במזרח אסיה כולה.
מידע נוסף
כתבות נוספות
כך, עם גובה של 30 מ', זכו מפלי באן גיוק במקום הרביעי והמכובד, שנוסף לו גם התואר: המפלים המרשימים ביותר בדרום-מזרח אסיה. אגב, אל תזלזלו ב-30 מ' – כי לא רק הגובה קובע, אלא גם הרוחב, שבשיא העונה מגיע ל-300 מ' (מהו שיא העונה, על כך בהמשך). ויש עוד שיא והוא מספר השמות, כי כמו בהרבה דברים אחרים, גם על השם וייטנאם וסין אינן מסכימות.
צילום רחפן של מפלי באן גיוק,
סרטון קצר שצולם ממרום הרחפן ממחיש את עוצמות הנוף, אך שימו לב לאזהרה בהמשך הכתבה מצילומי הרחפנים...
טיול עצמאי למזרח הרחוק לחצו לרשימת יעדים » טיול עצמאי לצפון אמריקה לחצו לרשימת היעדים » טיול עצמאי לאוסטרליה וניו זילנד לחצו לרשימת ההצעות »
לפני שנצא לסיור במפלים, משני עברי הגבול, בואו נעשה קצת סדר בשמות. בצד הסיני השם הוא פשוט – מפלי דטיאן (Detian), וגם ההיגוי, באופן מפתיע לסינים, די ברור. בצד הווייטנאמי זה יותר מסובך – מפלי באן גיוק (Ban Gioc) היא הדרך בה אנחנו, הזרים, בדרך כלל נקרא להם. אך הווייטנאמים, שכותבים באותיות לטיניות אך מוסיפים להן סימני היגוי (Bản Giốc), הוגים את השם באן-זוֹ או באן-ג'וֹק (בחולם ולא כמו החיה...).
סרטון עם וייטנאמית חמודה המסבירה איך לבטא את שם המפלים
אנחנו בחרנו כאן להישאר עם השם באן גיוק, כי בכל מקרה את ההיגוי הווייטנאמי כנראה שלא תצליחו לבטא נכון. והאמינו לי, כולם יבינו, הם רגילים והם כל-כך אדיבים.
אפרופו השפה הווייטנאמית, עד תחילת המאה ה-20 היא נכתבה בדומה לשפה הסינית. אך הצרפתים, בתפיסה קולוניאליסטית מתנשאת, כפו החלפה לאותיות לטיניות. נקמתם של הווייטנאמים, כך טוענים, הייתה בהוספת סימני ההיגוי שמקשים מאוד על האורח המערבי.
סרטון עם וייטנאמית חמודה המסבירה איך לבטא את שם המפלים
אנחנו בחרנו כאן להישאר עם השם באן גיוק, כי בכל מקרה את ההיגוי הווייטנאמי כנראה שלא תצליחו לבטא נכון. והאמינו לי, כולם יבינו, הם רגילים והם כל-כך אדיבים.
אפרופו השפה הווייטנאמית, עד תחילת המאה ה-20 היא נכתבה בדומה לשפה הסינית. אך הצרפתים, בתפיסה קולוניאליסטית מתנשאת, כפו החלפה לאותיות לטיניות. נקמתם של הווייטנאמים, כך טוענים, הייתה בהוספת סימני ההיגוי שמקשים מאוד על האורח המערבי.
מפלי דטיאן בצד הסיני, כאן השם קל יותר להיגוי (צילום: ximushushu)
סין-וייטנאם והמפלים שביניהן
את המפלים המרהיבים יוצר נהר קווי סון (Quay Son), שמקורו בסין אך הוא עושה דרכו לסירוגין בין שתי המדינות, כאשר בקטעים מסוימים הוא מסמן את הגבול. המים נופלים בעוצמה אדירה בשלוש מדרגות, ולמטה נאספים בבריכת טורקיז גדולה, ממנה ממשיך הנהר בדרכו. תיירים משני צידי הגבול עולים כאן על רפסודות במבוק עם מנוע קטן, מתקרבים למפלים, אך לא ממש מתערבבים, כי ההיסטוריה כאן סבוכה ועתירת משקעים.
בימי מלחמת סין-וייטנאם (1979) היה האזור תחת שליטת הכוחות הסינים, ורק בשנת 1999 הגיעו שתי המדינות להסכמה והגבול סומן במרכז המפלים. גם כיום שוררים בין המדינות יחסי שכנות מורכבים, אותם הגדיר המדריך הנפלא שלנו, טאם וי-ואן (Tam ViVan), בתור Frenemy – הלחם של חבר-אויב.
נופי הקארסט סביב נהר קווי סון מצפון למפלים, מסמן את הגבול (צילום: Do Nguyen Thanh)
מפלי באו גיוק-דטיאן ויעדי טיול בצד הווייטנאמי והסיני,
מלון מון תאן לאקצ'רי בעיר קאו באנג
האם ניתן לחצות את הגבול במפלים?
התשובה היא: כרגע לא. כיום יש אפשרות רק לתיירים מקומיים, משני עברי הגבול, לחצות לצד השני, רק בקבוצה ורק לאחר קבלת היתר מיוחד. הם מורשים לטייל באזור המפלים בלבד, ודרכונם נבדק היטב. זו גם הסיבה שבצד הסיני יש מחסומים לבדיקת דרכונים, ואילו בצד הווייטנאמי נדרשנו להציג דרכונים בבית המלון, ולא הסתפקו כמו תמיד בצילום שלו על הטלפון הנייד.
גם אם יש לכם ויזה למדינה השכנה, את מעבר הגבול חייבים לבצע במעברי הגבול המוסדרים, ואף אחד מהם לא ממש בקרבת מקום. קצת מתסכל, בעיקר כאשר אתם בצד הווייטנאמי, מאחר שבצד הסיני התשתיות מפותחות יותר ויש תצפיות רבות המאפשרות מראה פנורמי.
שני דייגים אמיצים על הסלעים בלב המפלים, כנראה שאף אחד לא יגיע לבדוק דרכון... (צילום: כרמית וייס)
מתי מומלץ לבקר במפלים?
הזמן הטוב ביותר לביקור הוא העונה הגשומה (מאי-ספטמבר), אז הזרימה בשיאה וענן של רסס מיתמר מעליהם. לדעתי ספטמבר-אוקטובר הוא הזמן המושלם, שכן הזרימה עדיין חזקה, אך זו כבר העונה היבשה, והסיכוי לגשם ועננים קלוש. בנוסף, זוהי עונת קציר האורז בשדות הרבים באזור, ולראות את הווייטנאמים החרוצים קוצרים, קושרים לאלומות, מייבשים ואורזים את היבול, הוא מראה שלעולם לא אשבע ממנו.
מתי לא מומלץ להגיע? למרות שהעומס לא מאוד גדול, משני צידי הגבול, עדיף להימנע מסופי שבוע. בעונה היבשה (חורף) נסו להגיע בבוקר, מכיוון שסביב השעה 10:30 נפתח סכר הידרואלקטרי במעלה הזרם בצד הסיני, ולמשך כשלוש שעות כמות המים גדולה ומרשימה יותר.
המפלים באמצע אוקטובר, קצת אחרי שיא הזרימה ועדיין מרהיב (צילום: כרמית וייס)
טיול עצמאי למזרח הרחוק לחצו לרשימת יעדים »
טיול עצמאי לצפון אמריקה לחצו לרשימת היעדים »
טיול עצמאי לאוסטרליה וניו זילנד לחצו לרשימת ההצעות »
איך מגיעים למפלים בצד הווייטנאמי?
מרבית המבקרים מגיעים למפלים משני יעדים. ראשית, העיר קאו באנג (Cao Bang), בירת מחוז בעל שם זהה, הממוקמת 80 ק"מ מזרחה, מרחק של כשעתיים נסיעה. רבים מגיעים אל העיר בסיום מסלול הלופ של הא-ז'אנג וביקור באגם בה בה (Ba Be), והיא מודרנית יחסית ונעימה מאוד. הדרך עוברת במעבר ההרים מא פוק (Ma Phuc Pass), שנחשב אחד היפים בצפון וייטנאם, ואם יתמזל מזלכם תזכו גם לחוות את השוק של בני המיעוטים, שמגיעים לכאן אחת למספר ימים (בדקו עם המקומיים את המועד בזמן ביקורכם).
זוהי דרך יפהפייה, העוברת דרך תצורות קארסט מטורפות ממש, עם גבעות מחודדות מכל עבר, ובינהן כפרים קטנים, שדות אורז, תירס וכוסמת. אם זו בחירתכם תוכלו לעשות זאת ביום אחד ועוד להוסיף כמה ביקורים בדרך. אחד המומלצים שבהם הוא הכפר פיה תאפ (Phia Thap), כפר קטן של מיעוט נונג (Nùng), בו מתמחים בהכנת מקלות קטורת מבמבוק.
כתבה על הלופ של הא ז'אנג והדרך למפלים | לינה בקאו באנג ובמפלים
רוב המטיילים מגיעים בסיורים מאורגנים למפלים ישירות מהעיר האנוי, המרוחקת 360 ק"מ, מהלך 6 שעות נסיעה (נטו). אם אתם תרמילאים, תוכלו להיעזר באוטובוס הלילה ולחזור באותו יום, אבל אם לא, מומלץ להישאר ללינת לילה ולטייל באזור, ועל כך בהמשך.
סיורים במפלי באן גיוק
מתמחים בהכנת מקלות קטורת מבמבוק (מימין) ותערובת עלים, הכפר פיה טאפ (צילום: כרמית וייס)
למי שמגיע למפלים מהעיר קאו באנג, אמליץ על מלון מון תאן ( Mường Thanh Luxury Cao Bằng ), מלון 5 כוכבים מפנק, עם בריכה וספא מעולה.
ביקור בצד הווייטנאמי של המפלים
הנסיעות בווייטנאם הן תמיד ארוכות ולא קלות, אבל סוף סוף הגענו. טיילת מסודרת מובילה למרגלות המפלים, ולאורכה דוכני מזון ומזכרות. קנו בנדיבות – המחירים זולים להפליא וזו פרנסתם של בני המקום, שחייבים להשלים הכנסה, כי החקלאות לא מספיקה לצורכי המשפחה. אל תוותרו על השייט ברפסודות הבמבוק, שיביאו אתכם מטרים ספורים מהמפלים השוצפים. כמובן שתירטבו מהנתז, אבל זה בהחלט מרענן בווייטנאם החמה והלחה תמיד.
כאשר אנו מתקרבים למפלים אני מבחינה בזוג דייגים אמיצים, ניצבים על הסלעים בינות למדרגת המפלים הראשונה. זה נראה די מטורף, אבל כנראה שהמאמץ משתלם להם. בין המטיילים יש המטפסים במסלול הליכה תלול, למיטיבי לכת בלבד, העולה לצד המפלים ומציע תצפיות יפות.
הערה חשובה: אין כמעט דרך להימנע לפני הביקור מהתמונות המעטרות כל פרסום תיירותי ומראות את המפלים בשיא הדרם, ממרום הרחפן ובזווית שכנראה לא תגיעו אליה אם אין לכם כנפיים. מומלץ לזכור זאת כאשר מגיעים למרגלות המפלים, כדי לא להתאכזב (אני השתדלתי לא לשים כאן תמונות רחפן). מומלץ לקחת עמכם משהו קל לאכול, או לקנות אצל המוכרות החמודות (ערמונים הם ההמלצה החמה שלי), ולשבת על אחד הספסלים, כדי לקלוט את העוצמה הבלתי נתפסת. הצד הסיני, אגב, מציע תצפיות שכמעט משתוות לאלו של הרחפן, ועל כך בהמשך.
שייט רפסודות אל מפלי באן גיוק, תתכוננו להירטב קצת (צילום: כרמית וייס)
טיול עצמאי למזרח הרחוק לחצו לרשימת יעדים »
טיול עצמאי לצפון אמריקה לחצו לרשימת היעדים »
טיול עצמאי לאוסטרליה וניו זילנד לחצו לרשימת ההצעות »
מה עוד עושים כאן?
אחת התצפיות הטובות ביותר היא ממרפסת התצפית של הפגודה שמעל המפלים (Phat Tich Truc Lam Pagoda), אליה עולה כביש קצר. מכאן אפשר לראות טוב יותר את גבעות הקארסט הרבות, מקיפות את הנהר ומסתדרות בשורות עד קצה האופק. זהו מראה שהעין לא שבעה ממנו, כמו היינו על כוכב אחר.
מערת הנטיפים נואם נאו (Nguom Ngao), כ-10 דקות נסיעה מהמפלים, נחשבת אחת המרשימות בווייטנאם. פירוש השם הוא "מערת הדרקון", בשפת בני מיעוט הטאי (Tay), אולי בשל קול הנהר התת-קרקעי הזורם בה. אורכה של המערה מעל 2 ק"מ, אך המסלול לתיירים הוא כקילומטר, במהלכו הולכים לצד המים ולעיתים נדרשים להתכופף במעברים נמוכים, שבהחלט מאתגרים את הגב.
למי שנשאר כאן ללילה וזמנו בידו, מומלץ לצעוד במעלה הנהר, דרך מספר כפרים שמעטים הם התיירים שמגיעים אליהם. הלינה כאן היא רק בהום-סטיי – בתי מקומיים שמארחים תיירים, בתנאים בסיסיים למדי. זוהי הזדמנות להיכרות בלתי אמצעית עם המקומיים, שלהודות על האמת, אני ממש מאוהבת בתום, באדיבות ובחיוכים הביישניים שלהם.
צילום בעדשה מקרבת מהפגודה, פרספקטיבה אחרת (צילום: Trung Pham)
מערת הדרקון, חלל עצום ועשיר בנטיפים בשלל צורות (צילום: כרמית וייס)
איך מגיעים לצד הסיני של המפלים?
הצד הסיני של המפלים, שכזכור נקראים כאן מפלי דטיאן, הוא ללא ספק מפותח יותר ומציע זוויות טובות בהרבה. יש כאן יותר מבקרים מאשר בצד הווייטנאמי, אבל באופן מפתיע לאתרים סיניים, המוצפים בתיירים מקומיים, ממש לא עמוס. כנראה שהמרחק עושה את שלו, כי כדי להגיע לכאן יש לנסוע 230 ק"מ, מהלך 3 שעות נסיעה מהעיר נַאן-נִינְג (Nánníng), בירת מחוז גְוַאנְגשִׂי (Guangxi), אליה ניתן להגיע ברכבת או בטיסה.
לינה בעיר נאנינג
לרוצים להישאר ללינה בקרבת המפלים, מומלץ להישאר בכפר שולונג (Shuolong), מהלך 20 דקות נסיעה, או בכפר מינגשי (Mingshi), מרחק 40 דקות נסיעה. האחרון ממוקם בלב אזור קארסט מרשים, המזכיר את אזור גווילין (Guilin) המפורסם, שאף הוא במחוז גְוַאנְגשִׂי, רק הרבה פחות תיירותי.
כתבה על אזור גווילין במחוז גואנשי | כתבה על טרסות האורז במחוז גואנשי
הצד הסיני של מפלי דטיאן מציע זוויות תצפית רבות,
שימו לב לתצורות הקארסט המופלאות שמאפיינות אזור זה בדרום סין וצפון וייטנאם (צילום: ximushushu)
ביקור בצד הסיני של המפלים
מרכז המבקרים מרוחק 10 ק"מ מהמפלים, ואוטובוס לוקח ומחזיר את המבקרים אל תחילת המסלולים. כאן תצטרכו לבחור בין 3-4 מסלולים (או את כולם), שלכל אחד זווית שונה על המפלים. אל המסלול העליון עולים עם מסוע, ממנו עוברים לגשר זכוכית הצמוד לצלע המצוק ומאפשר תצפית פנורמית מהיפות ביותר שיש כאן. הירידה אפשרית במגלשה ארוכה, אחרי שלבשתם מכנסיים מיוחדים, שיגרמו לכם לגלוש במהירות וללא תאונות...
הדרך אל הבריכה שלמרגלות המפלים ארוכה ותלולה ועושים אותה במסוע, עמו מגיעים אל הרפסודות, לשייט כמו אצל השכנים מעבר לגבול. למרות כל המסועים והפיתוח, עדיין צריך לעלות ולרדת מדרגות רבות, בעיקר אם תרצו להגיע לנקודות התצפית הטובות. מומלץ להקדיש לביקור מספר שעות בנחת, כי לא תפסיקו לחפש זוויות צילום. הסינים כמובן דאגו להרבה מסעדות, דוכני אוכל ומזכרות, והקפה שמוגש כאן הוא למרבה ההפתעה קפה וייטנאמי.
תתכונו להרבה מדרגות... תצפית מהצד הסיני (צילום: ximushushu)
לא משנה איך ומאיזה צד תגיעו, מפלי באן גיוק-דטיאן, עם הנופים המרהיבים העוטפים אותם, הם אחד ממראות הטבע המרשימים ביותר במזרח אסיה כולה.
מידע נוסף
כתבות נוספות
בימי מלחמת סין-וייטנאם (1979) היה האזור תחת שליטת הכוחות הסינים, ורק בשנת 1999 הגיעו שתי המדינות להסכמה והגבול סומן במרכז המפלים. גם כיום שוררים בין המדינות יחסי שכנות מורכבים, אותם הגדיר המדריך הנפלא שלנו, טאם וי-ואן (Tam ViVan), בתור Frenemy – הלחם של חבר-אויב.
נופי הקארסט סביב נהר קווי סון מצפון למפלים, מסמן את הגבול (צילום: Do Nguyen Thanh)
מפלי באו גיוק-דטיאן ויעדי טיול בצד הווייטנאמי והסיני,
התשובה היא: כרגע לא. כיום יש אפשרות רק לתיירים מקומיים, משני עברי הגבול, לחצות לצד השני, רק בקבוצה ורק לאחר קבלת היתר מיוחד. הם מורשים לטייל באזור המפלים בלבד, ודרכונם נבדק היטב. זו גם הסיבה שבצד הסיני יש מחסומים לבדיקת דרכונים, ואילו בצד הווייטנאמי נדרשנו להציג דרכונים בבית המלון, ולא הסתפקו כמו תמיד בצילום שלו על הטלפון הנייד.
גם אם יש לכם ויזה למדינה השכנה, את מעבר הגבול חייבים לבצע במעברי הגבול המוסדרים, ואף אחד מהם לא ממש בקרבת מקום. קצת מתסכל, בעיקר כאשר אתם בצד הווייטנאמי, מאחר שבצד הסיני התשתיות מפותחות יותר ויש תצפיות רבות המאפשרות מראה פנורמי.
גם אם יש לכם ויזה למדינה השכנה, את מעבר הגבול חייבים לבצע במעברי הגבול המוסדרים, ואף אחד מהם לא ממש בקרבת מקום. קצת מתסכל, בעיקר כאשר אתם בצד הווייטנאמי, מאחר שבצד הסיני התשתיות מפותחות יותר ויש תצפיות רבות המאפשרות מראה פנורמי.
שני דייגים אמיצים על הסלעים בלב המפלים, כנראה שאף אחד לא יגיע לבדוק דרכון... (צילום: כרמית וייס)
מתי מומלץ לבקר במפלים?
הזמן הטוב ביותר לביקור הוא העונה הגשומה (מאי-ספטמבר), אז הזרימה בשיאה וענן של רסס מיתמר מעליהם. לדעתי ספטמבר-אוקטובר הוא הזמן המושלם, שכן הזרימה עדיין חזקה, אך זו כבר העונה היבשה, והסיכוי לגשם ועננים קלוש. בנוסף, זוהי עונת קציר האורז בשדות הרבים באזור, ולראות את הווייטנאמים החרוצים קוצרים, קושרים לאלומות, מייבשים ואורזים את היבול, הוא מראה שלעולם לא אשבע ממנו.
מתי לא מומלץ להגיע? למרות שהעומס לא מאוד גדול, משני צידי הגבול, עדיף להימנע מסופי שבוע. בעונה היבשה (חורף) נסו להגיע בבוקר, מכיוון שסביב השעה 10:30 נפתח סכר הידרואלקטרי במעלה הזרם בצד הסיני, ולמשך כשלוש שעות כמות המים גדולה ומרשימה יותר.
המפלים באמצע אוקטובר, קצת אחרי שיא הזרימה ועדיין מרהיב (צילום: כרמית וייס)
טיול עצמאי למזרח הרחוק לחצו לרשימת יעדים »
טיול עצמאי לצפון אמריקה לחצו לרשימת היעדים »
טיול עצמאי לאוסטרליה וניו זילנד לחצו לרשימת ההצעות »
איך מגיעים למפלים בצד הווייטנאמי?
מרבית המבקרים מגיעים למפלים משני יעדים. ראשית, העיר קאו באנג (Cao Bang), בירת מחוז בעל שם זהה, הממוקמת 80 ק"מ מזרחה, מרחק של כשעתיים נסיעה. רבים מגיעים אל העיר בסיום מסלול הלופ של הא-ז'אנג וביקור באגם בה בה (Ba Be), והיא מודרנית יחסית ונעימה מאוד. הדרך עוברת במעבר ההרים מא פוק (Ma Phuc Pass), שנחשב אחד היפים בצפון וייטנאם, ואם יתמזל מזלכם תזכו גם לחוות את השוק של בני המיעוטים, שמגיעים לכאן אחת למספר ימים (בדקו עם המקומיים את המועד בזמן ביקורכם).
זוהי דרך יפהפייה, העוברת דרך תצורות קארסט מטורפות ממש, עם גבעות מחודדות מכל עבר, ובינהן כפרים קטנים, שדות אורז, תירס וכוסמת. אם זו בחירתכם תוכלו לעשות זאת ביום אחד ועוד להוסיף כמה ביקורים בדרך. אחד המומלצים שבהם הוא הכפר פיה תאפ (Phia Thap), כפר קטן של מיעוט נונג (Nùng), בו מתמחים בהכנת מקלות קטורת מבמבוק.
כתבה על הלופ של הא ז'אנג והדרך למפלים | לינה בקאו באנג ובמפלים
רוב המטיילים מגיעים בסיורים מאורגנים למפלים ישירות מהעיר האנוי, המרוחקת 360 ק"מ, מהלך 6 שעות נסיעה (נטו). אם אתם תרמילאים, תוכלו להיעזר באוטובוס הלילה ולחזור באותו יום, אבל אם לא, מומלץ להישאר ללינת לילה ולטייל באזור, ועל כך בהמשך.
סיורים במפלי באן גיוק
מתמחים בהכנת מקלות קטורת מבמבוק (מימין) ותערובת עלים, הכפר פיה טאפ (צילום: כרמית וייס)
למי שמגיע למפלים מהעיר קאו באנג, אמליץ על מלון מון תאן ( Mường Thanh Luxury Cao Bằng ), מלון 5 כוכבים מפנק, עם בריכה וספא מעולה.
ביקור בצד הווייטנאמי של המפלים
הנסיעות בווייטנאם הן תמיד ארוכות ולא קלות, אבל סוף סוף הגענו. טיילת מסודרת מובילה למרגלות המפלים, ולאורכה דוכני מזון ומזכרות. קנו בנדיבות – המחירים זולים להפליא וזו פרנסתם של בני המקום, שחייבים להשלים הכנסה, כי החקלאות לא מספיקה לצורכי המשפחה. אל תוותרו על השייט ברפסודות הבמבוק, שיביאו אתכם מטרים ספורים מהמפלים השוצפים. כמובן שתירטבו מהנתז, אבל זה בהחלט מרענן בווייטנאם החמה והלחה תמיד.
כאשר אנו מתקרבים למפלים אני מבחינה בזוג דייגים אמיצים, ניצבים על הסלעים בינות למדרגת המפלים הראשונה. זה נראה די מטורף, אבל כנראה שהמאמץ משתלם להם. בין המטיילים יש המטפסים במסלול הליכה תלול, למיטיבי לכת בלבד, העולה לצד המפלים ומציע תצפיות יפות.
הערה חשובה: אין כמעט דרך להימנע לפני הביקור מהתמונות המעטרות כל פרסום תיירותי ומראות את המפלים בשיא הדרם, ממרום הרחפן ובזווית שכנראה לא תגיעו אליה אם אין לכם כנפיים. מומלץ לזכור זאת כאשר מגיעים למרגלות המפלים, כדי לא להתאכזב (אני השתדלתי לא לשים כאן תמונות רחפן). מומלץ לקחת עמכם משהו קל לאכול, או לקנות אצל המוכרות החמודות (ערמונים הם ההמלצה החמה שלי), ולשבת על אחד הספסלים, כדי לקלוט את העוצמה הבלתי נתפסת. הצד הסיני, אגב, מציע תצפיות שכמעט משתוות לאלו של הרחפן, ועל כך בהמשך.
שייט רפסודות אל מפלי באן גיוק, תתכוננו להירטב קצת (צילום: כרמית וייס)
טיול עצמאי למזרח הרחוק לחצו לרשימת יעדים »
טיול עצמאי לצפון אמריקה לחצו לרשימת היעדים »
טיול עצמאי לאוסטרליה וניו זילנד לחצו לרשימת ההצעות »
מה עוד עושים כאן?
אחת התצפיות הטובות ביותר היא ממרפסת התצפית של הפגודה שמעל המפלים (Phat Tich Truc Lam Pagoda), אליה עולה כביש קצר. מכאן אפשר לראות טוב יותר את גבעות הקארסט הרבות, מקיפות את הנהר ומסתדרות בשורות עד קצה האופק. זהו מראה שהעין לא שבעה ממנו, כמו היינו על כוכב אחר.
מערת הנטיפים נואם נאו (Nguom Ngao), כ-10 דקות נסיעה מהמפלים, נחשבת אחת המרשימות בווייטנאם. פירוש השם הוא "מערת הדרקון", בשפת בני מיעוט הטאי (Tay), אולי בשל קול הנהר התת-קרקעי הזורם בה. אורכה של המערה מעל 2 ק"מ, אך המסלול לתיירים הוא כקילומטר, במהלכו הולכים לצד המים ולעיתים נדרשים להתכופף במעברים נמוכים, שבהחלט מאתגרים את הגב.
למי שנשאר כאן ללילה וזמנו בידו, מומלץ לצעוד במעלה הנהר, דרך מספר כפרים שמעטים הם התיירים שמגיעים אליהם. הלינה כאן היא רק בהום-סטיי – בתי מקומיים שמארחים תיירים, בתנאים בסיסיים למדי. זוהי הזדמנות להיכרות בלתי אמצעית עם המקומיים, שלהודות על האמת, אני ממש מאוהבת בתום, באדיבות ובחיוכים הביישניים שלהם.
צילום בעדשה מקרבת מהפגודה, פרספקטיבה אחרת (צילום: Trung Pham)
מערת הדרקון, חלל עצום ועשיר בנטיפים בשלל צורות (צילום: כרמית וייס)
איך מגיעים לצד הסיני של המפלים?
הצד הסיני של המפלים, שכזכור נקראים כאן מפלי דטיאן, הוא ללא ספק מפותח יותר ומציע זוויות טובות בהרבה. יש כאן יותר מבקרים מאשר בצד הווייטנאמי, אבל באופן מפתיע לאתרים סיניים, המוצפים בתיירים מקומיים, ממש לא עמוס. כנראה שהמרחק עושה את שלו, כי כדי להגיע לכאן יש לנסוע 230 ק"מ, מהלך 3 שעות נסיעה מהעיר נַאן-נִינְג (Nánníng), בירת מחוז גְוַאנְגשִׂי (Guangxi), אליה ניתן להגיע ברכבת או בטיסה.
לינה בעיר נאנינג
לרוצים להישאר ללינה בקרבת המפלים, מומלץ להישאר בכפר שולונג (Shuolong), מהלך 20 דקות נסיעה, או בכפר מינגשי (Mingshi), מרחק 40 דקות נסיעה. האחרון ממוקם בלב אזור קארסט מרשים, המזכיר את אזור גווילין (Guilin) המפורסם, שאף הוא במחוז גְוַאנְגשִׂי, רק הרבה פחות תיירותי.
כתבה על אזור גווילין במחוז גואנשי | כתבה על טרסות האורז במחוז גואנשי
הצד הסיני של מפלי דטיאן מציע זוויות תצפית רבות,
שימו לב לתצורות הקארסט המופלאות שמאפיינות אזור זה בדרום סין וצפון וייטנאם (צילום: ximushushu)
ביקור בצד הסיני של המפלים
מרכז המבקרים מרוחק 10 ק"מ מהמפלים, ואוטובוס לוקח ומחזיר את המבקרים אל תחילת המסלולים. כאן תצטרכו לבחור בין 3-4 מסלולים (או את כולם), שלכל אחד זווית שונה על המפלים. אל המסלול העליון עולים עם מסוע, ממנו עוברים לגשר זכוכית הצמוד לצלע המצוק ומאפשר תצפית פנורמית מהיפות ביותר שיש כאן. הירידה אפשרית במגלשה ארוכה, אחרי שלבשתם מכנסיים מיוחדים, שיגרמו לכם לגלוש במהירות וללא תאונות...
הדרך אל הבריכה שלמרגלות המפלים ארוכה ותלולה ועושים אותה במסוע, עמו מגיעים אל הרפסודות, לשייט כמו אצל השכנים מעבר לגבול. למרות כל המסועים והפיתוח, עדיין צריך לעלות ולרדת מדרגות רבות, בעיקר אם תרצו להגיע לנקודות התצפית הטובות. מומלץ להקדיש לביקור מספר שעות בנחת, כי לא תפסיקו לחפש זוויות צילום. הסינים כמובן דאגו להרבה מסעדות, דוכני אוכל ומזכרות, והקפה שמוגש כאן הוא למרבה ההפתעה קפה וייטנאמי.
תתכונו להרבה מדרגות... תצפית מהצד הסיני (צילום: ximushushu)
לא משנה איך ומאיזה צד תגיעו, מפלי באן גיוק-דטיאן, עם הנופים המרהיבים העוטפים אותם, הם אחד ממראות הטבע המרשימים ביותר במזרח אסיה כולה.
מידע נוסף
כתבות נוספות
מתי לא מומלץ להגיע? למרות שהעומס לא מאוד גדול, משני צידי הגבול, עדיף להימנע מסופי שבוע. בעונה היבשה (חורף) נסו להגיע בבוקר, מכיוון שסביב השעה 10:30 נפתח סכר הידרואלקטרי במעלה הזרם בצד הסיני, ולמשך כשלוש שעות כמות המים גדולה ומרשימה יותר.
המפלים באמצע אוקטובר, קצת אחרי שיא הזרימה ועדיין מרהיב (צילום: כרמית וייס)
טיול עצמאי למזרח הרחוק לחצו לרשימת יעדים » טיול עצמאי לצפון אמריקה לחצו לרשימת היעדים » טיול עצמאי לאוסטרליה וניו זילנד לחצו לרשימת ההצעות »
מרבית המבקרים מגיעים למפלים משני יעדים. ראשית, העיר קאו באנג (Cao Bang), בירת מחוז בעל שם זהה, הממוקמת 80 ק"מ מזרחה, מרחק של כשעתיים נסיעה. רבים מגיעים אל העיר בסיום מסלול הלופ של הא-ז'אנג וביקור באגם בה בה (Ba Be), והיא מודרנית יחסית ונעימה מאוד. הדרך עוברת במעבר ההרים מא פוק (Ma Phuc Pass), שנחשב אחד היפים בצפון וייטנאם, ואם יתמזל מזלכם תזכו גם לחוות את השוק של בני המיעוטים, שמגיעים לכאן אחת למספר ימים (בדקו עם המקומיים את המועד בזמן ביקורכם).
זוהי דרך יפהפייה, העוברת דרך תצורות קארסט מטורפות ממש, עם גבעות מחודדות מכל עבר, ובינהן כפרים קטנים, שדות אורז, תירס וכוסמת. אם זו בחירתכם תוכלו לעשות זאת ביום אחד ועוד להוסיף כמה ביקורים בדרך. אחד המומלצים שבהם הוא הכפר פיה תאפ (Phia Thap), כפר קטן של מיעוט נונג (Nùng), בו מתמחים בהכנת מקלות קטורת מבמבוק.
כתבה על הלופ של הא ז'אנג והדרך למפלים | לינה בקאו באנג ובמפלים
רוב המטיילים מגיעים בסיורים מאורגנים למפלים ישירות מהעיר האנוי, המרוחקת 360 ק"מ, מהלך 6 שעות נסיעה (נטו). אם אתם תרמילאים, תוכלו להיעזר באוטובוס הלילה ולחזור באותו יום, אבל אם לא, מומלץ להישאר ללינת לילה ולטייל באזור, ועל כך בהמשך.
סיורים במפלי באן גיוק
זוהי דרך יפהפייה, העוברת דרך תצורות קארסט מטורפות ממש, עם גבעות מחודדות מכל עבר, ובינהן כפרים קטנים, שדות אורז, תירס וכוסמת. אם זו בחירתכם תוכלו לעשות זאת ביום אחד ועוד להוסיף כמה ביקורים בדרך. אחד המומלצים שבהם הוא הכפר פיה תאפ (Phia Thap), כפר קטן של מיעוט נונג (Nùng), בו מתמחים בהכנת מקלות קטורת מבמבוק.
כתבה על הלופ של הא ז'אנג והדרך למפלים | לינה בקאו באנג ובמפלים
רוב המטיילים מגיעים בסיורים מאורגנים למפלים ישירות מהעיר האנוי, המרוחקת 360 ק"מ, מהלך 6 שעות נסיעה (נטו). אם אתם תרמילאים, תוכלו להיעזר באוטובוס הלילה ולחזור באותו יום, אבל אם לא, מומלץ להישאר ללינת לילה ולטייל באזור, ועל כך בהמשך.
סיורים במפלי באן גיוק
מתמחים בהכנת מקלות קטורת מבמבוק (מימין) ותערובת עלים, הכפר פיה טאפ (צילום: כרמית וייס)
למי שמגיע למפלים מהעיר קאו באנג, אמליץ על מלון מון תאן ( Mường Thanh Luxury Cao Bằng ), מלון 5 כוכבים מפנק, עם בריכה וספא מעולה.
ביקור בצד הווייטנאמי של המפלים
הנסיעות בווייטנאם הן תמיד ארוכות ולא קלות, אבל סוף סוף הגענו. טיילת מסודרת מובילה למרגלות המפלים, ולאורכה דוכני מזון ומזכרות. קנו בנדיבות – המחירים זולים להפליא וזו פרנסתם של בני המקום, שחייבים להשלים הכנסה, כי החקלאות לא מספיקה לצורכי המשפחה. אל תוותרו על השייט ברפסודות הבמבוק, שיביאו אתכם מטרים ספורים מהמפלים השוצפים. כמובן שתירטבו מהנתז, אבל זה בהחלט מרענן בווייטנאם החמה והלחה תמיד.
כאשר אנו מתקרבים למפלים אני מבחינה בזוג דייגים אמיצים, ניצבים על הסלעים בינות למדרגת המפלים הראשונה. זה נראה די מטורף, אבל כנראה שהמאמץ משתלם להם. בין המטיילים יש המטפסים במסלול הליכה תלול, למיטיבי לכת בלבד, העולה לצד המפלים ומציע תצפיות יפות.
הערה חשובה: אין כמעט דרך להימנע לפני הביקור מהתמונות המעטרות כל פרסום תיירותי ומראות את המפלים בשיא הדרם, ממרום הרחפן ובזווית שכנראה לא תגיעו אליה אם אין לכם כנפיים. מומלץ לזכור זאת כאשר מגיעים למרגלות המפלים, כדי לא להתאכזב (אני השתדלתי לא לשים כאן תמונות רחפן). מומלץ לקחת עמכם משהו קל לאכול, או לקנות אצל המוכרות החמודות (ערמונים הם ההמלצה החמה שלי), ולשבת על אחד הספסלים, כדי לקלוט את העוצמה הבלתי נתפסת. הצד הסיני, אגב, מציע תצפיות שכמעט משתוות לאלו של הרחפן, ועל כך בהמשך.
שייט רפסודות אל מפלי באן גיוק, תתכוננו להירטב קצת (צילום: כרמית וייס)
טיול עצמאי למזרח הרחוק לחצו לרשימת יעדים »
טיול עצמאי לצפון אמריקה לחצו לרשימת היעדים »
טיול עצמאי לאוסטרליה וניו זילנד לחצו לרשימת ההצעות »
מה עוד עושים כאן?
אחת התצפיות הטובות ביותר היא ממרפסת התצפית של הפגודה שמעל המפלים (Phat Tich Truc Lam Pagoda), אליה עולה כביש קצר. מכאן אפשר לראות טוב יותר את גבעות הקארסט הרבות, מקיפות את הנהר ומסתדרות בשורות עד קצה האופק. זהו מראה שהעין לא שבעה ממנו, כמו היינו על כוכב אחר.
מערת הנטיפים נואם נאו (Nguom Ngao), כ-10 דקות נסיעה מהמפלים, נחשבת אחת המרשימות בווייטנאם. פירוש השם הוא "מערת הדרקון", בשפת בני מיעוט הטאי (Tay), אולי בשל קול הנהר התת-קרקעי הזורם בה. אורכה של המערה מעל 2 ק"מ, אך המסלול לתיירים הוא כקילומטר, במהלכו הולכים לצד המים ולעיתים נדרשים להתכופף במעברים נמוכים, שבהחלט מאתגרים את הגב.
למי שנשאר כאן ללילה וזמנו בידו, מומלץ לצעוד במעלה הנהר, דרך מספר כפרים שמעטים הם התיירים שמגיעים אליהם. הלינה כאן היא רק בהום-סטיי – בתי מקומיים שמארחים תיירים, בתנאים בסיסיים למדי. זוהי הזדמנות להיכרות בלתי אמצעית עם המקומיים, שלהודות על האמת, אני ממש מאוהבת בתום, באדיבות ובחיוכים הביישניים שלהם.
צילום בעדשה מקרבת מהפגודה, פרספקטיבה אחרת (צילום: Trung Pham)
מערת הדרקון, חלל עצום ועשיר בנטיפים בשלל צורות (צילום: כרמית וייס)
איך מגיעים לצד הסיני של המפלים?
הצד הסיני של המפלים, שכזכור נקראים כאן מפלי דטיאן, הוא ללא ספק מפותח יותר ומציע זוויות טובות בהרבה. יש כאן יותר מבקרים מאשר בצד הווייטנאמי, אבל באופן מפתיע לאתרים סיניים, המוצפים בתיירים מקומיים, ממש לא עמוס. כנראה שהמרחק עושה את שלו, כי כדי להגיע לכאן יש לנסוע 230 ק"מ, מהלך 3 שעות נסיעה מהעיר נַאן-נִינְג (Nánníng), בירת מחוז גְוַאנְגשִׂי (Guangxi), אליה ניתן להגיע ברכבת או בטיסה.
לינה בעיר נאנינג
לרוצים להישאר ללינה בקרבת המפלים, מומלץ להישאר בכפר שולונג (Shuolong), מהלך 20 דקות נסיעה, או בכפר מינגשי (Mingshi), מרחק 40 דקות נסיעה. האחרון ממוקם בלב אזור קארסט מרשים, המזכיר את אזור גווילין (Guilin) המפורסם, שאף הוא במחוז גְוַאנְגשִׂי, רק הרבה פחות תיירותי.
כתבה על אזור גווילין במחוז גואנשי | כתבה על טרסות האורז במחוז גואנשי
הצד הסיני של מפלי דטיאן מציע זוויות תצפית רבות,
שימו לב לתצורות הקארסט המופלאות שמאפיינות אזור זה בדרום סין וצפון וייטנאם (צילום: ximushushu)
ביקור בצד הסיני של המפלים
מרכז המבקרים מרוחק 10 ק"מ מהמפלים, ואוטובוס לוקח ומחזיר את המבקרים אל תחילת המסלולים. כאן תצטרכו לבחור בין 3-4 מסלולים (או את כולם), שלכל אחד זווית שונה על המפלים. אל המסלול העליון עולים עם מסוע, ממנו עוברים לגשר זכוכית הצמוד לצלע המצוק ומאפשר תצפית פנורמית מהיפות ביותר שיש כאן. הירידה אפשרית במגלשה ארוכה, אחרי שלבשתם מכנסיים מיוחדים, שיגרמו לכם לגלוש במהירות וללא תאונות...
הדרך אל הבריכה שלמרגלות המפלים ארוכה ותלולה ועושים אותה במסוע, עמו מגיעים אל הרפסודות, לשייט כמו אצל השכנים מעבר לגבול. למרות כל המסועים והפיתוח, עדיין צריך לעלות ולרדת מדרגות רבות, בעיקר אם תרצו להגיע לנקודות התצפית הטובות. מומלץ להקדיש לביקור מספר שעות בנחת, כי לא תפסיקו לחפש זוויות צילום. הסינים כמובן דאגו להרבה מסעדות, דוכני אוכל ומזכרות, והקפה שמוגש כאן הוא למרבה ההפתעה קפה וייטנאמי.
תתכונו להרבה מדרגות... תצפית מהצד הסיני (צילום: ximushushu)
לא משנה איך ומאיזה צד תגיעו, מפלי באן גיוק-דטיאן, עם הנופים המרהיבים העוטפים אותם, הם אחד ממראות הטבע המרשימים ביותר במזרח אסיה כולה.
מידע נוסף
כתבות נוספות
כאשר אנו מתקרבים למפלים אני מבחינה בזוג דייגים אמיצים, ניצבים על הסלעים בינות למדרגת המפלים הראשונה. זה נראה די מטורף, אבל כנראה שהמאמץ משתלם להם. בין המטיילים יש המטפסים במסלול הליכה תלול, למיטיבי לכת בלבד, העולה לצד המפלים ומציע תצפיות יפות.
הערה חשובה: אין כמעט דרך להימנע לפני הביקור מהתמונות המעטרות כל פרסום תיירותי ומראות את המפלים בשיא הדרם, ממרום הרחפן ובזווית שכנראה לא תגיעו אליה אם אין לכם כנפיים. מומלץ לזכור זאת כאשר מגיעים למרגלות המפלים, כדי לא להתאכזב (אני השתדלתי לא לשים כאן תמונות רחפן). מומלץ לקחת עמכם משהו קל לאכול, או לקנות אצל המוכרות החמודות (ערמונים הם ההמלצה החמה שלי), ולשבת על אחד הספסלים, כדי לקלוט את העוצמה הבלתי נתפסת. הצד הסיני, אגב, מציע תצפיות שכמעט משתוות לאלו של הרחפן, ועל כך בהמשך.
שייט רפסודות אל מפלי באן גיוק, תתכוננו להירטב קצת (צילום: כרמית וייס)
טיול עצמאי למזרח הרחוק לחצו לרשימת יעדים » טיול עצמאי לצפון אמריקה לחצו לרשימת היעדים » טיול עצמאי לאוסטרליה וניו זילנד לחצו לרשימת ההצעות »
אחת התצפיות הטובות ביותר היא ממרפסת התצפית של הפגודה שמעל המפלים (Phat Tich Truc Lam Pagoda), אליה עולה כביש קצר. מכאן אפשר לראות טוב יותר את גבעות הקארסט הרבות, מקיפות את הנהר ומסתדרות בשורות עד קצה האופק. זהו מראה שהעין לא שבעה ממנו, כמו היינו על כוכב אחר.
מערת הנטיפים נואם נאו (Nguom Ngao), כ-10 דקות נסיעה מהמפלים, נחשבת אחת המרשימות בווייטנאם. פירוש השם הוא "מערת הדרקון", בשפת בני מיעוט הטאי (Tay), אולי בשל קול הנהר התת-קרקעי הזורם בה. אורכה של המערה מעל 2 ק"מ, אך המסלול לתיירים הוא כקילומטר, במהלכו הולכים לצד המים ולעיתים נדרשים להתכופף במעברים נמוכים, שבהחלט מאתגרים את הגב.
למי שנשאר כאן ללילה וזמנו בידו, מומלץ לצעוד במעלה הנהר, דרך מספר כפרים שמעטים הם התיירים שמגיעים אליהם. הלינה כאן היא רק בהום-סטיי – בתי מקומיים שמארחים תיירים, בתנאים בסיסיים למדי. זוהי הזדמנות להיכרות בלתי אמצעית עם המקומיים, שלהודות על האמת, אני ממש מאוהבת בתום, באדיבות ובחיוכים הביישניים שלהם.
מערת הנטיפים נואם נאו (Nguom Ngao), כ-10 דקות נסיעה מהמפלים, נחשבת אחת המרשימות בווייטנאם. פירוש השם הוא "מערת הדרקון", בשפת בני מיעוט הטאי (Tay), אולי בשל קול הנהר התת-קרקעי הזורם בה. אורכה של המערה מעל 2 ק"מ, אך המסלול לתיירים הוא כקילומטר, במהלכו הולכים לצד המים ולעיתים נדרשים להתכופף במעברים נמוכים, שבהחלט מאתגרים את הגב.
למי שנשאר כאן ללילה וזמנו בידו, מומלץ לצעוד במעלה הנהר, דרך מספר כפרים שמעטים הם התיירים שמגיעים אליהם. הלינה כאן היא רק בהום-סטיי – בתי מקומיים שמארחים תיירים, בתנאים בסיסיים למדי. זוהי הזדמנות להיכרות בלתי אמצעית עם המקומיים, שלהודות על האמת, אני ממש מאוהבת בתום, באדיבות ובחיוכים הביישניים שלהם.
צילום בעדשה מקרבת מהפגודה, פרספקטיבה אחרת (צילום: Trung Pham)
מערת הדרקון, חלל עצום ועשיר בנטיפים בשלל צורות (צילום: כרמית וייס)
איך מגיעים לצד הסיני של המפלים?
הצד הסיני של המפלים, שכזכור נקראים כאן מפלי דטיאן, הוא ללא ספק מפותח יותר ומציע זוויות טובות בהרבה. יש כאן יותר מבקרים מאשר בצד הווייטנאמי, אבל באופן מפתיע לאתרים סיניים, המוצפים בתיירים מקומיים, ממש לא עמוס. כנראה שהמרחק עושה את שלו, כי כדי להגיע לכאן יש לנסוע 230 ק"מ, מהלך 3 שעות נסיעה מהעיר נַאן-נִינְג (Nánníng), בירת מחוז גְוַאנְגשִׂי (Guangxi), אליה ניתן להגיע ברכבת או בטיסה.
לינה בעיר נאנינג
לרוצים להישאר ללינה בקרבת המפלים, מומלץ להישאר בכפר שולונג (Shuolong), מהלך 20 דקות נסיעה, או בכפר מינגשי (Mingshi), מרחק 40 דקות נסיעה. האחרון ממוקם בלב אזור קארסט מרשים, המזכיר את אזור גווילין (Guilin) המפורסם, שאף הוא במחוז גְוַאנְגשִׂי, רק הרבה פחות תיירותי.
כתבה על אזור גווילין במחוז גואנשי | כתבה על טרסות האורז במחוז גואנשי
הצד הסיני של מפלי דטיאן מציע זוויות תצפית רבות,
שימו לב לתצורות הקארסט המופלאות שמאפיינות אזור זה בדרום סין וצפון וייטנאם (צילום: ximushushu)
ביקור בצד הסיני של המפלים
מרכז המבקרים מרוחק 10 ק"מ מהמפלים, ואוטובוס לוקח ומחזיר את המבקרים אל תחילת המסלולים. כאן תצטרכו לבחור בין 3-4 מסלולים (או את כולם), שלכל אחד זווית שונה על המפלים. אל המסלול העליון עולים עם מסוע, ממנו עוברים לגשר זכוכית הצמוד לצלע המצוק ומאפשר תצפית פנורמית מהיפות ביותר שיש כאן. הירידה אפשרית במגלשה ארוכה, אחרי שלבשתם מכנסיים מיוחדים, שיגרמו לכם לגלוש במהירות וללא תאונות...
הדרך אל הבריכה שלמרגלות המפלים ארוכה ותלולה ועושים אותה במסוע, עמו מגיעים אל הרפסודות, לשייט כמו אצל השכנים מעבר לגבול. למרות כל המסועים והפיתוח, עדיין צריך לעלות ולרדת מדרגות רבות, בעיקר אם תרצו להגיע לנקודות התצפית הטובות. מומלץ להקדיש לביקור מספר שעות בנחת, כי לא תפסיקו לחפש זוויות צילום. הסינים כמובן דאגו להרבה מסעדות, דוכני אוכל ומזכרות, והקפה שמוגש כאן הוא למרבה ההפתעה קפה וייטנאמי.
תתכונו להרבה מדרגות... תצפית מהצד הסיני (צילום: ximushushu)
לא משנה איך ומאיזה צד תגיעו, מפלי באן גיוק-דטיאן, עם הנופים המרהיבים העוטפים אותם, הם אחד ממראות הטבע המרשימים ביותר במזרח אסיה כולה.
מידע נוסף
כתבות נוספות
לינה בעיר נאנינג
לרוצים להישאר ללינה בקרבת המפלים, מומלץ להישאר בכפר שולונג (Shuolong), מהלך 20 דקות נסיעה, או בכפר מינגשי (Mingshi), מרחק 40 דקות נסיעה. האחרון ממוקם בלב אזור קארסט מרשים, המזכיר את אזור גווילין (Guilin) המפורסם, שאף הוא במחוז גְוַאנְגשִׂי, רק הרבה פחות תיירותי.
כתבה על אזור גווילין במחוז גואנשי | כתבה על טרסות האורז במחוז גואנשי
הצד הסיני של מפלי דטיאן מציע זוויות תצפית רבות,
שימו לב לתצורות הקארסט המופלאות שמאפיינות אזור זה בדרום סין וצפון וייטנאם (צילום: ximushushu)
מרכז המבקרים מרוחק 10 ק"מ מהמפלים, ואוטובוס לוקח ומחזיר את המבקרים אל תחילת המסלולים. כאן תצטרכו לבחור בין 3-4 מסלולים (או את כולם), שלכל אחד זווית שונה על המפלים. אל המסלול העליון עולים עם מסוע, ממנו עוברים לגשר זכוכית הצמוד לצלע המצוק ומאפשר תצפית פנורמית מהיפות ביותר שיש כאן. הירידה אפשרית במגלשה ארוכה, אחרי שלבשתם מכנסיים מיוחדים, שיגרמו לכם לגלוש במהירות וללא תאונות...
הדרך אל הבריכה שלמרגלות המפלים ארוכה ותלולה ועושים אותה במסוע, עמו מגיעים אל הרפסודות, לשייט כמו אצל השכנים מעבר לגבול. למרות כל המסועים והפיתוח, עדיין צריך לעלות ולרדת מדרגות רבות, בעיקר אם תרצו להגיע לנקודות התצפית הטובות. מומלץ להקדיש לביקור מספר שעות בנחת, כי לא תפסיקו לחפש זוויות צילום. הסינים כמובן דאגו להרבה מסעדות, דוכני אוכל ומזכרות, והקפה שמוגש כאן הוא למרבה ההפתעה קפה וייטנאמי.
הדרך אל הבריכה שלמרגלות המפלים ארוכה ותלולה ועושים אותה במסוע, עמו מגיעים אל הרפסודות, לשייט כמו אצל השכנים מעבר לגבול. למרות כל המסועים והפיתוח, עדיין צריך לעלות ולרדת מדרגות רבות, בעיקר אם תרצו להגיע לנקודות התצפית הטובות. מומלץ להקדיש לביקור מספר שעות בנחת, כי לא תפסיקו לחפש זוויות צילום. הסינים כמובן דאגו להרבה מסעדות, דוכני אוכל ומזכרות, והקפה שמוגש כאן הוא למרבה ההפתעה קפה וייטנאמי.
תתכונו להרבה מדרגות... תצפית מהצד הסיני (צילום: ximushushu)
לא משנה איך ומאיזה צד תגיעו, מפלי באן גיוק-דטיאן, עם הנופים המרהיבים העוטפים אותם, הם אחד ממראות הטבע המרשימים ביותר במזרח אסיה כולה.
מידע נוסף
כתבות נוספות
 |
אודות הכותבת
כרמית וייס (Carmit Weiss), מנסה להעביר את אהבתה לנופים דרך הצילום והכתיבה, מנהלת אתר Gotravel ואחת הכותבות המרכזיות בו. חרשה את אירופה וצפון אמריקה וטעמה גם את טעמן של היבשות האחרות. בעלת ניסיון רב בתכנון טיולים, גולשת סקי ואמא לארבעה גולשים צעירים.
|
כרמית עונה לשאלותיכם בפורום מומחי תיירות
