טיול לפולינזיה הצרפתית – המדריך המלא
מאת: אביחי בן צור

בדרום האוקיינוס השקט, מרחק 15,700 ק"מ מפריז, שוכנת פולינזיה הצרפתית – אחד מחמישה "קולקטיבים מעבר לים" השייכים לרפובליקה של צרפת. על המפה, היא ממוקמת במרכז "המשולש הפולינזי" הנמתח בין ניו זילנד, הוואי ואי הפסחא. פולינזיה הצרפתית כוללת 118 איים ואטולים המחולקים לחמש קבוצות איים ייחודיות, הן מבחינה טופוגרפית והן מבחינה תרבותית. למרות ששטחה היבשתי הוא כחמישית משטחה של ישראל (4,167 קמ"ר), איי הטריטוריה נמתחים על פני שטח ימי עצום באוקיינוס השקט (מעל 5 מיליון קמ"ר) – כמחצית משטחה של יבשת אירופה כולה!

השער הבינלאומי היחיד של פולינזיה הצרפתית הוא טהיטי (Tahiti) – האי הגדול ביותר, בו שוכנת עיר הבירה פפאטה (Papeete) ובו מתגוררים כשני שלישים מאוכלוסיית הטריטוריה, המונה כ-300,000 תושבים. פולינזיה הצרפתית היא פחות או יותר נקודת האנטיפוד של ישראל, כך שהמבקרים בה מארץ הקודש למעשה באמת נוסעים עד "קצה העולם".
כתבות נוספות על איי פולינזיה

מיקומה של פולינזיה הצרפתית בדרום האוקיינוס השקט (ניתן לעשות "זום אין" ידנית או על ידי גלילת העכבר).
האיים המוזכרים בכתבה מחולקים לפי צבעים בהתאם לשיוכם לקבוצות השונות. מלון מומלץ: ריזורט אינטרקונטיננטל טהיטי

מלבד היותה יעד חלומי לזוגות בירח דבש או לחובבי צלילות, פולינזיה הצרפתית היא מקום מיוחד במינו לחובבי טבע שכבר ביקרו ביעד או שניים בחייהם. למרות שחיי השבט הם נחלת העבר, ניתן לשלב בטיול גם אלמנטים של תרבות פולינזית קדומה וחוויה אנתרופולוגית. ואם אתם באמת צריכים, הנה שלושה תירוצים מדוע כדאי להרחיק עד לאיי פולינזיה הצרפתית:

יעד מגוון: עם מעל מאה איים ואטולים, אפשר להרכיב מסלול שיגשים את החלומות הטרופיים של כל מטייל. מאיים גבוהים המוקפים בשונית אלמוגים ועד לאטולים שטוחים לחלוטין, מאיים אותנטיים עם קצב חיים איטי ועד לאיים עם בתי מלון מפנקים בלוקיישן מטריף – לכל אי אישיות משלו.

תרבות אותנטית: כשמונים אחוזים מאוכלוסיית הטריטוריה הם פולינזים או פולינזים למחצה, כך שבניגוד ליעדים כמו הוואי, תבואו במגע עם ילידי המקום, שלבטח עונדים מחרוזת פרחים ריחנית על צווארם או שגופם מעוטר באינספור קעקועים המגוללים סיפורי מורשת. תושבי המקום הידידותיים והחייכנים לא מפספסים הזדמנות לפצוח בריקוד מסורתי שמלווה תמיד בכלי נגינה והמון גאווה, גם אם אין תיירים באזור.

ביטחון אישי: פולינזיה הצרפתית נהנית משני העולמות: מצד אחד, הביקור באיים משרה תחושה של יעד בתולי, אותנטי ופראי במיוחד, ומנגד, מדובר במושבה של צרפת כך שבכל הנוגע לתשתיות, שירותי רפואה, בטיחות תחבורתית וביטחון אישי – הסטנדרטים כאן הם מערביים.

יותר ממאה איים טרופיים חלומיים (צילום: CC Sara Fenua)
 

זוהי השאלה החשובה ביותר כשמתכננים טיול לאיי פולינזיה הצרפתית. מזג האוויר ביעד מתחלק לשתי עונות מרכזיות: העונה הגשומה מדצמבר עד אפריל, והעונה היבשה מיוני עד אוקטובר, שביניהן עונות המעבר. העונה הגשומה היא למעשה הקיץ המקומי. מזג האוויר חם ולח מאוד. גשם פוקד את האיים כמעט מדי יום ולעיתים בכמויות רבות, אולם לרוב בשעות הצהריים המוקדמות. פולינזיה הצרפתית שוכנת מחוץ לאזור סופות הציקלון הפוקדות את דרום האוקיינוס השקט בעונה הגשומה.

בעונה היבשה, רוח הסחר מביאה עימה טמפרטורות ולחות נוחות, המזכירות את חודש מאי כאן בארץ. עדיין יורד גשם, אולם בכמויות מועטות יחסית, ויש מעט עננים בשעות הבוקר ולפנות ערב. יחד עם זאת, הים גלי ולעיתים גם הלגונות הפנימיות. עונות המעבר גם הן מתאימות לביקור ביעד, אם כי מזג האוויר יציב פחות. 

לחובבי התרבות, מומלץ לתזמן את הביקור עם שיא פסטיבל Heiva השנתי בטהיטי. במחצית הראשונה של יולי מתקבצות בטהיטי נבחרות מכל חמש קבוצות האיים, ואף ממדינות שכנות, לחגיגה אותנטית שמטרתה שימור המורשת הקדומה לאחר שנדרסה בכוחניות על ידי המיסיונרים.

 

טעימה מפסטיבל Heiva (עד דקה 5:05) – חגיגה שנתית אותנטית המשמרת את המורשת הקדומה

למרות המרחק הרב מישראל (כ-18,000 ק"מ), קל יחסית להגיע לפולינזיה הצרפתית. הדרך הפשוטה ביותר היא לטוס מת"א ללוס אנג'לס או לסן פרנסיסקו ומשם לקחת טיסת המשך ישירות לטהיטי, מרחק כשמונה שעות. אפשר גם להגיע מהצד השני בעזרת טיסות ישירות לטהיטי מאוקלנד או מטוקיו, ומתחנות פחות נוחות כגון הונולולו ואיי קוק.

בשדה התעופה בטהיטי תקבלו ויזת תיירים התקפה ל-90 ימים, כך שאין צורך להסדיר מראש את נושא הוויזה. שימו לב שאם אתם מתכננים להגיע דרך ארצות הברית, גם אם רק לעצירת ביניים, תידרשו לוויזה או לאישור ESTA.

מפגש עם התרבות הפולינזית. ריקוד מסורתי בטהיטי (צילום: אביחי בן צור)
 

בשל המרחק והמגוון, משך הזמן המומלץ לטיול באיי פולינזיה הצרפתית הוא בין שבועיים לשלושה. טיול של כשבועיים מאפשר דילוג נוח בין מספר איים בקבוצת איי החברה. את השבוע הנוסף מומלץ להקדיש לקפיצה לאטולים של קבוצת איי טואמוטו או לאיים הפראיים בקבוצת איי מרקיז. כלל האצבע שלי הוא שהות של לפחות שלושה לילות בכל אי עבור המטייל האקטיבי, ולילה או שניים נוספים לאלה שרוצים להוריד הילוך ולנוח על שפת הלגונה עם ספר טוב.

עיירת הגלישה האגדית Teahupoo בטהיטי (צילום: אביחי בן צור)
 

ההחלטה אילו איים לכלול במסע הדילוגים היא הדילמה הגדולה ביותר בתכנון הטיול לפולינזיה הצרפתית. ראשית, יש להכיר את ה"מועמדים" ואת מידת התאמתם לאופי החוויה הרצויה לכם. לאחר מכן, הקושי הוא ב"ניפוי" חלק מהמועמדים והרכבת הפאזל היוצר את המסלול הסופי. אז בואו נתחיל במשימה הראשונה ונעשה היכרות קצרה עם קבוצות האיים השונות.

איי החברה (Society Islands) הם "האיים הקלאסיים" של פולינזיה הצרפתית – הרי געש קדומים שפוסלו בשלמות על ידי גשמים, מוקפים בלגונה תכולה. זהו הארכיפלג הנגיש והמתויר ביותר בטריטוריה, עם איים מפורסמים ופופולריים כמו טהיטי ובורה בורה לצד איים אותנטיים עם אווירה "של פעם". 

כל טיול בפולינזיה הצרפתית מתחיל בטהיטי – האי המרכזי, הגבוה, והגדול ביותר. בטהיטי אינספור אפשרויות לטרקים בכל הרמות אל פניני טבע בעמקים וברכסי ההרים, סיורים לאורך כביש החוף, שווקים ועוד. גולת הכותרת היא סיור 4X4 בעמק פאפנו (Papenoo) העשיר במפלי מים, צמחייה טרופית ושרידים מהתרבות הקדומה.

כתבה על ביקור בטהיטי
 

עמק פאפנו בטהיטי, עשיר במפלי מים (צילום: CC Sara Fenua)
 

באי השכן מוריאה (Moorea) תוכלו להוריד הילוך וליהנות מחופים מושלמים, מסלולי הליכה, מסעדות מקומיות ונקודות תצפית. האי בורה בורה (Bora Bora) הוא בגדר "חובה" עבור מרבית המבקרים ועל כן הוא פחות אותנטי וידידותי. כאן אפשר לבלות בבקתה מפנקת מעל המים ולבהות בקו הרקיע המרשים של בורה בורה, להקיף את האי הזעיר ולהגיע לנקודות תצפית בהן שרידים ממלחמת העולם השנייה, ולצאת לסיור בלגונה הכולל מפגש עם טריגונים וכרישים.

בגזרת האיים הפחות מתוירים בארכיפלג, האי ראייטאה (Raiatea) מתאים לחובבי טרקים. אצל שכנו ה"כלוא" באותה הלגונה, טאהא (Tahaa), תוכלו ללמוד על גידול פנינים שחורות ווניל, הנחשב למשובח ביותר בעולם. באי הואהינה (Huahine) מאות שרידי מקדשים, לגונה גדולה, ואווירה קסומה הודות לרוגע השורר באי ולפריחה הצבעונית בכל עבר.

בקצה הארכיפלג, האי מאופיטי (Maupiti) הוא המיוחד ביותר. לא תמצאו כאן מלונות או ריזורטים, רק בתי הארחה מקומיים בהם אוכלים יחד בבוקר ובערב. ניתן להקיף את האי ברגל ובאופניים ולטפס אל פסגת ההר. במסגרת סיור בלגונה, המארחים ייקחו אתכם לפגוש מנטות ולסעוד "על האש" בנקודה חלומית. שיא הביקור הוא חציית הלגונה ברגל (שמעתם נכון) ובילוי יום בלתי נשכח בחופי Motu Auira. 

האי הואהינה, לגונה גדולה ואווירה קסומה (צילום: CC Fabien Bellanger)

המלון המפנק ביותר בטהיטי הוא ריזורט אינטרקונטיננטל (InterContinental Tahiti Resort & Spa) – ריזורט ברמת ארבעה כוכבים לא רחוק מעיר הבירה ומשדה התעופה, על קו החוף המערבי והיבש יותר של האי. הוא מתהדר במספר בריכות שחייה עם נוף לאי השכן מוריאה, ביניהן נפרשות מדשאות רחבות. בערבי שישי, מתקיים כאן בדרך כלל מופע ריקודים מסורתי לצד בופה מפנק ביותר. לחובבי לינה בעלת אופי מקומי יותר, פנסיון Fare Suisse בפאתי מרכז פפאטה הוא פשוט מציאה.
בתי מלון וריזורטים נוספים בטהיטי

---

---

קבוצת איי מרקיז

לאיי מרקיז (Marquesas Islands) שמור מקום מיוחד בליבם של תושבי פולינזיה הצרפתית, לא רק בשל יופיים אלא גם בשל חשיבותם ההיסטורית. איי מרקיז היו התחנה הראשונה של הפולינזים לאחר כאלף שנים בהן לא הצליחו לחדור למזרח פולינזיה בשל המרחק הרב מסמואה וטונגה, מרכז ההתיישבות דאז. מאיי מרקיז הם המשיכו וגילו בין היתר את הוואי, אי הפסחא ואיי החברה. משם הם השלימו את גילוי איי פולינזיה עם מסעות לאיי קוק וניו זילנד.

באיי מרקיז אין שוניות אלמוגים ואין הרבה תושבים. אוכלוסיית הארכיפלג התכווצה בכ-90% מאז המגע עם האדם הלבן, בעיקר בשל מחלות. הטבע כאן חופשי לעצב את האיים, ואת התוצאה אפשר לתלות במוזיאון. בשנת 2024 קיבל הארכיפלג מעמד של אתר מורשת עולמית של אונסק"ו. אין זה מפתיע אפוא, שהצייר הנודע פול גוגן והזמר-שחקן הבלגי ז'ק ברל, בחרו לבלות כאן את שנותיהם האחרונות.

באי הדרומי היבה אוא (Hiva Oa) קבורים שני הידוענים, ולכל אחד מהם מוקדש מוזיאון קטן בעיירה המרכזית. ניתן לצאת לסיור יום באי השכן טאהואטה (Tahuata) נטול הכבישים, אולם גולת הכותרת היא שרידי המקדש עטור פסלי האבן המסתוריים (tiki) באתר ליפונה (I'ipona), הסמוך לכפר פואמאו (Puamau), אליו מגיעים בנסיעה ציורית בלתי נשכחת לאורך תוואי צוקי הים. האי הצפוני נוקו היבה (Nuku Hiva) הוא חגיגה לעיניים, הודות לכתריסר מיקרו-אקלימים המורגשים באי וצוקי בזלת משוננים. שיא הביקור הוא ההליכה בעמק Hakaui אל מפל המים הגבוה ביותר בפולינזיה הצרפתית. הרפתקנים של ממש יכולים לבקר באיים נידחים בארכיפלג כגון אוא פו (Ua Pou).

עמק Hakaui באי נוקו היבה, חגיגה לעיניים (צילום: אביחי בן צור)
 

איי טואמוטו (Tuamotu Islands) הם למעשה אטולים, שרידים להרי געש קדומים ששקעו מתחת לפני הים. כתוצאה מתהליך השקיעה האיטי, הרי הגעש הקדומים הותירו אחריהם את שונית האלמוגים שהתפתחה סביבם במשך מיליוני שנים. כ-80 אטולים הופכים את קבוצת איי טואמוטו לשרשרת האטולים הגדולה ביותר בעולם. זהו הארכיפלג הוותיק ביותר מבחינה גיאולוגית ותחנה מרתקת עבור חובבי צלילות, שנירקול, ציפורים, חופים מושלמים ורוגע.

באטול המרכזי רנגירואה (Rangiroa), אפשרויות לינה בכל הרמות וצלילה משובחת באחד משני פתחי הלגונה. תוכלו גם להצטרף לסיורי יום שירחיקו לאזורים נידחים בלגונה העצומה. היעד המיוחד ביותר כאן הוא "הלגונה הכחולה". האטול פאקאראבה (Fakarava) פחות מפותח ומציע "אווירה של סיני" בגרסה הטרופית, יחד עם לגונה הזוכה למעמד של שמורה ימית מטעם אונסק"ו. בצידו הדרומי והמבודד אתר צלילה מהידועים ביותר בעולם וחופים בעלי גוון ורוד, בעוד שבצידו הצפוני אתרי צלילה מעולים וקילומטרים של חופים בתוליים. אפשר גם לדלג לאטולים שקטים עוד יותר כגון טיקהאו (Tikehau) ומטאיבה (Mataiva), ואולי תזכו "לפגוש" את רובינזון קרוזו...
כתבה על האי של רובינזון קרוזו

החופים הוורודים של האטול טיקהאו (צילום: אביחי בן צור)
 

איי אוסטרל (Austral Islands) שוכנים דרומית לטהיטי והם למעשה נוצרו מאותה נקודה חמה (hot spot) שיצרה את איי קוק, כאלף קילומטרים מערבה. מדובר בארכיפלג מגוון מאוד אך לא מתויר, המציע אותנטיות רבה וגישה נוחה לטהיטי. באי רורוטו (Rurutu) תוכלו לשחות עם לווייתנים גדולי-סנפיר בין אוגוסט לנובמבר במים רדודים, ולבקר במספר מערות משונות שנוצרו כאשר שונית האלמוגים הקדומה נדחפה כלפי מעלה על ידי פעילות געשית מאוחרת. בצידו השני של הארכיפלג, האי ראיוואוואה (Raivavae) מכונה על ידי המקומיים "בורה בורה של פעם", הודות לנופים הדומים וקצב חיים בהילוך ראשון.

לשחות עם לווייתנים באי רורוטו (צילום: אביחי בן צור)
 

הארכיפלג של איי גמבייה (Gambier Islands) הוא הנידח ביותר בפולינזיה הצרפתית, הן מבחינת המרחק מטהיטי והן מבחינת מידת העניין למבקרים. הייחודיות של הארכיפלג טמונה בעיקר בהיסטוריה המודרנית שלו, הכוללת השתלטות של מיסיונרים קתוליים באמצע המאה ה-19 ובניית עשרות מבני אבן עשויים מאלמוגים, ביניהם כנסיות, ארמון למלך המקומי, מנזרים ומגדלי תצפית. גולת הכותרת של אובססיית הבנייה המגלומנית והתלושה מהמציאות היא כנסיית סן מישל באי מנגרבה (Mangareva), שנחשבת עדיין לכנסייה הגדולה ביותר בדרום הפסיפיק, וזאת למרות אוכלוסיית הארכיפלג הזעירה המונה כ-1,500 תושבים בלבד.

כנסיית סן מישל באי מנגרבה, הגדולה ביותר בדרום הפסיפיק (צילום: אביחי בן צור)

---

---

למעט מעבורת נוחה בין טהיטי לאי השכן מוריאה, הדרך היעילה ביותר לדלג בין האיים בפולינזיה הצרפתית היא באמצעות טיסות פנים קצרות הגדושות בנופים חלומיים. אייר טהיטי היא החברה הוותיקה עם הפריסה המקיפה ביותר, והיא מציעה מספר חבילות טיסה בהתאם למסלול הנבחר. אייר מואנה היא שחקנית חדשה בתחום וכרגע מציעה טיסות למספר מצומצם של איים בעלי ביקוש רב יחסית. ניתן גם להיעזר במעבורת Apetahi Express לדילוג בין טהיטי לחלק מהאיים המרוחקים בקבוצת "איי החברה", אולם המסע גוזל זמן יקר מהשהות באיים עצמם. קיימות מספר חברות המציעות מסלולי שייט מטהיטי לקבוצות האיים השונות, אך המלצתי היא טיול יבשתי המאפשר לראות ולחוות יותר, ובאופן אותנטי.

נופים קסומים בטיסות הפנים. האי בורה בורה מהטיסה למאופיטי (צילום: אביחי בן צור)
 

בניגוד לסטראוטיפ, פולינזיה הצרפתית איננה יעד יוקרה בלבד. נכון, אפשר בקלות להוציא למעלה מאלף דולר ללילה על בקתה מעל המים בבורה בורה, אך אין זה חובה. עלויות היום יום, כמו למשל ארוחות במסעדות, דומות למחירים בארץ. למעשה, הסעיפים המשמעותיים בתקציב הטיול הם לינה, סיורים מודרכים וטיסות פנים.

נתחיל מהסוף. אם אתם מרכזים את הטיול בקבוצת איי החברה, חבילת טיסות פנים (כולל כבודה) תעלה בין 350-550 אירו, תלוי בהרכב האיים בתוך הארכיפלג ובעונה. גיחות לקבוצות איים אחרות מייקרות את סעיף זה, אך לעיתים בסכום זניח. אם אתם אוהבים לטייל עצמאית ברכב שכור, ישנם מספר איים בהם זה מתאפשר. הנהיגה בצד ימין, הווייז עובד, וזה מפחית את כמות הסיורים המודרכים הנחוצים. אלה עולים בין 60 ל-130 אירו לסיור ולעיתים אין אפשרות אחרת אלא להצטרף לסיור (למשל כשמדובר בסיור לגונה או סיור 4X4). בגרסת "היום המלא" של רוב הסיורים, כלולה גם ארוחת צהריים. המדריכים המקומיים תמיד יוסיפו רובד נוסף של תרבות ומורשת לסיורים, וזו הזדמנות טובה לבלות זמן עם פולינזים הבקיאים יחסית בכל הנוגע לתרבות העתיקה.
אטרקציות בפולינזיה הצרפתית  |  אטרקציות בטהיטי  |  אטרקציות במוריאה  |  אטרקציות בבורה בורה
סעיף הלינה הוא המשמעותי ביותר. באופן כללי ניתן לחלק את מקומות הלינה בפולינזיה הצרפתית לשלוש קטגוריות: הראשונה היא הריזורטים – מלונות ברמת 4-5 כוכבים אותם נמצא באיים מתוירים יותר (אך לא רק). חדר בקטגוריה זו מתחיל באזור 400 אירו ללילה ובקתות מעל המים בכ-800 אירו ללילה. הקטגוריה השנייה היא מלונות ברמת שלושה כוכבים. כאן מחיר החדרים מתחיל באזור ה-200 אירו ללילה ולעיתים הלוקיישן לא פחות חלומי מאשר בריזורט. הקטגוריה השלישית היא לינה בפנסיונים, מעין צימרים משפחתיים הנעים מפשוטים ביותר ועד לסמי מלון בוטיק. הלינה בפנסיון נעה בין 100-350 אירו ללילה ולרוב כוללת ארוחות בוקר וערב מפנקות על טהרת המטבח המקומי.
בתי מלון באי טהיטי  |  בתי מלון באי מוריאה  |  בתי מלון באי בורה בורה  |  בתי מלון באי הואהינה  |  בתי מלון באי רנגירואה  |  בתי מלון באי ראייטאה  |  בתי מלון באי טאהא

המטבע בפולינזיה הצרפתית הוא פרנק פסיפי (XPF/CFP), הצמוד לשער האירו ביחס של כ-119 פרנק פסיפי לאירו. ניתן להמיר כסף בשדה התעופה בטהיטי, בריזורטים (בדרך כלל ללא עמלה אך עם מגבלת סכום יומית) ובמספר מצומצם של בתי עסק. השימוש בכרטיסי אשראי נפוץ מאוד, אולם מומלץ לבדוק עם החברה המנפיקה את כרטיסכם לגבי עמלות הסליקה. מאז מגפת הקורונה ונכון לכתיבת שורות אלה, תיירים אינם יכולים להמיר מטבע זר בבנקים מקומיים. מומלץ להצטייד באירו ולא בדולר מכיוון שאת הדולרים ממירים בשער לא רשמי קבוע של 100 פרנק לדולר. לעיתים ניתן לשלם עבור סיורים במטבע זר, אך חובה לוודא זאת מראש מול נותן השירות.

חלק מחברות הסלולר בארץ מציעות חבילות תקשורת לפולינזיה הצרפתית, אך הקליטה אפשרית במספר מצומצם מאוד של איים. אם אתם מדלגים לאיים פחות מתוירים, רוב הסיכויים שלא תהיה לכם קליטה. הפתרון לכך הוא רכישה של סים מקומי (Vini Travel Card) שיפעל גם באיים נידחים. הגלישה באינטרנט זמינה כמעט בכל רמות הלינה ולעיתים היא אף מבוססת על סיב אופטי מהיר. 
 

דוכן אננס בשוק העירוני הססגוני בפפאטה (צילום: אביחי בן צור)
 

אחרי שסקרנו את הנושאים הבסיסיים לקראת הטיול, גן העדן של איי פולינזיה הצרפתית קרוב מתמיד. טיפ אחרון לפני סיום: מומלץ לתכנן את הטיול ברמת הזמנת השירותים המקומיים עד חצי שנה מראש, כשמדובר על לינה מבוססת ריזורטים, ולפחות כשמונה חודשים מראש אם אתם חפצים ללון בעיקר בפנסיונים המשפחתיים המקומיים.