.jpg)
.jpg)
קובה סיפור אהבה, או - מהו סוד הקסם?
מאת: מיכל שטל
רבים שואלים אותי למה דווקא קובה? מה יש בה בארץ הזאת שאנדי גרסיה יצר אודותיה את הסרט 'קובה סיפור אהבה'? מה יש בנשים הקובניות שגרם לחוסה ראול ברנרדו לכתוב דווקא עליהן ולא על נשות ניו-יורק בסביבתן הוא חי? למה כל קובני, בין אם הוא מתנגד המהפכה ובין אם לא, אוהב את קובה בכל נשמתו ויציג עצמו כקובני גאה בכל מקום?
.jpg)
טיול עצמאי לדרום אמריקה לחצו לרשימת היעדים » טיול עצמאי לצפון אמריקה לחצו לרשימת היעדים » טיול עצמאי לאוסטרליה וניו זילנד לחצו לפרטים »
מהו סוד הקסם של קובה?
קובה אינה אופנתית ומתפתחת כמו ארגנטינה, לא מתהדרת כמו פרו בנופים עוצרי נשימה, וגם לא כמו מקסיקו ומבני המאיה המרשימים. בקובה יש משהו אחר, ממכר, יש משהו שמחלחל לדם, חודר לעצמות ולא מרפה.
אני יוצאת לשוטט ברחובות של הוואנה. אני עוזבת את "הוואנה-וייחה" היפה המצוחצחת והמתוירת למדי, שבזכות הכספים המוזרמים מאונסק"ו מתיפייפת לה מיום ליום. ממשיכה לכיוון מערב, מקיפה את בניין הקפיטוליו, ששימש בעבר כבית המחוקקים ועוברת בשתי דקות ושני רחובות מהתקופה הקולוניאלית למאות ה- 19 וה- 20.
כתבה על הוואנה
הרחובות של מרכז הוואנה
דגלים תלויים בין הבניינים, ומנציחים מהפכה שקיימת כאן כבר כמעט חמישים שנה. כאן זוכרים ומזכירים את חוסה מארטי ואת ארנסטו (צ`ה) גווארה, ואת פעולתם למען המדינה.
בחורה צעירה בצבע מוקה, חולפת לה בצד הכביש עם חולצה בצבע ורוד זוהר וטייץ שחור, ספק בהליכה ספק בריקוד. ברחוב בהוואנה ניתן לראות אנשים בכל מגוון הצבעים: החל משחור, שחור מעורבב עם לבן, מוקה, לבן נוטה למוקה ועוד קצת לבן ועוד ממש טיפה.
ידעה לרקוד לפני שלמדה ללכת
מחדר אפלולי בפינת רחוב נשמעת מוזיקה. אני מציצה, ומיד מקבלת הזמנה להיכנס. עשר בבוקר, עוד יום קיץ חם, כולם בבית. את החדר האפלולי מאירה מנורת פלורוצנט, המחוברת לא מחוברת לחוט חשמל חשוף, שמגיע מעמוד החשמל הקרוב. שתי ספות, שני כסאות ושרפרף. מהמסדרון שמוביל לשני חדרי השינה מבצבצים פיגומים. התקרה באחד מחדרי השינה, נפלה לפני כשנה, כך מסבירים לי, מאז החלו בשיפוצים. כשיש כסף קונים עוד לבנה, ועוד לבנה, בינתיים ישנים בסלון. חורחה הבן מנגן על טרס (סוג של גיטרה). מלווים אותו ראול וטונה עם קלאבס ומרקאס והסבתא יולנדה ששבעים ושלוש שנותיה לא ניכרות בה, עם סיגר בפה, מנענעת את ישבנה באומנות כזו וחן, ונראה כאילו ידעה לרקוד עוד לפני שלמדה ללכת. מבירור קצר מתברר שאכן כך היה.
כולם רוקדים וצוחקים, וכך עימם נסחפת גם אני, שותים עוד רום מהבקבוק שהכינה השכנה, עוד שיר עוד חיבוק ונפרדים בנשיקה.
האם זו שמחה, אהבה למוזיקה, אהבה בכלל, עודף זמן, או ניסיון להיאחז במוזיקה הכובשת והממכרת הזו שמשכיחה את המציאות רק לעוד שעה או אולי לשעתיים?
מה יהיה עם קובה?
אני יוצאת לרחוב. חבורת תלמידים בתלבושת אחידה חולפת ליד דוכן הסנדביצ'ים, שמציע כמו אתמול ושלשום חמון קון קסו (סנדביץ' עם חזיר וגבינה). המוכר זורק אלי חיוך ושוב שולח נשיקה.
מה יהיה איתו, עם קובה ועם אותה אישה זקנה?
* קובה סיפור אהבה (במקור: The Lost City) הוא הסרט הראשון אותו ביים השחקן אנדי גרסיה, והוא עוסק במהפכה הקובנית של סוף שנות ה-50 (בה נטל פידל קסטרו את השלטון בקובה). הסרט יצא לאקרנים בשנת 2006, והוא מהווה מחווה למולדתו של גרסיה, ומשלב בתוכו מוזיקה קובנית מקורית.
כתבות נוספות
אודות הכותבת מיכל שטל, טיילה ברחבי העולם, מדריכה במדינות אמריקה הלטינית. ההדרכה והטיול הם אהבתה האמיתית. בוגרת "אסכולות" בקורס מדריכי טיולים לחו"ל, בוגרת לימודי אמריקה הלטינית באוניברסיטת ת"א. מדריכה בחברת אקו- טיולי שטח
כולם רוקדים וצוחקים, וכך עימם נסחפת גם אני, שותים עוד רום מהבקבוק שהכינה השכנה, עוד שיר עוד חיבוק ונפרדים בנשיקה.
האם זו שמחה, אהבה למוזיקה, אהבה בכלל, עודף זמן, או ניסיון להיאחז במוזיקה הכובשת והממכרת הזו שמשכיחה את המציאות רק לעוד שעה או אולי לשעתיים?
מה יהיה איתו, עם קובה ועם אותה אישה זקנה?
כתבות נוספות
|
|
|
